אנחנו נכנסים פה למעגל קסמים. אומרים לנו שלא יהיה צורך בתקנות-לשעת-חירום כאשר תתבטל שעת-החירום. יחד עם זאת מבטיחים לנו ששעת החירום לא תתבטל - לא בעוד שנה, לא בעוד שנתיים, וחבר-הכנסת פדס מבטיח לנו שכנראה לא תתבטל לעולם. פרס: מעולם לא אמרתי זאת.
הכהן: אולי כדאי גם לבטל את תקציב הבטחון? אדרבא, תציע זאת.
אבנרי: אתה יכול להציע זאת. אנחנו לא מציעים לבטל את תקציב משרד הבטחון, אנחנו מציעים מינסטריון שני, שידאג לכך שלא יהיה צורך בתקציב כזה.
פרס: לא ידעתי שאתה מאמין כי מינסטריונים עשויים לפתור הכל.
אבנרי: תלוי מי השר ומי סגן השר, חבר-הכנסת פרם. על כל פנים אם לחשוב על שלום ולפעול למען השלום, הם דברים שבגדר רומנטיקה, כפי שאמר חבר-הכנסת פרס (בוויכוח על הקמת הממשלה), הרי פירוש הדבר ששעת החירום תימשך זמן רב.
אם כן רבותי חברי הכנסת, הבה נתרגל לחיות בשעת-חירום ממושכת מאד. נלמד לחוקק חוקים דמוקראטיים סדירים, המאפשרים לחיות בשעת-חירום. נבטל את התקנות לשעת חירום, המנסות לענות על הבעייה בצורה בלתי-דמוקראטית, בצורה שאינה מתאימה למדינה תקינה.
אל יכניסו לוויכוח זה דברי-בהלה, ואל ילמדו אותנו שאנחנו שרויים במצב בטחוני קשה.
לא נפלנו מן השמיים. אנו חיים במדינה זו, ויודעים מה מצבה. אנחנו יודעים שבהיעדר שלום יש בעיות של שעות-חירום.
אין אנו טוענים שאין צורך באמצעי חקיקה אשר יענו על הצרכים המיוחדים של המדינה הנמצאת, למרבה הצער, ואולי גם במקצת באשמתנו, במצב בו היא נמצאת עכשיו. אנחנו אומרים שדרוש חוק טוב, דמוקראטי. אין אנו אומרים שלא דרוש הוק.
לא הבינותי את הסטאטיסטיקה שהביא לפנינו חבר-הכנסת לנדאו על ריבוי הריגול וכר...
כאדר: אל תודה יותר מדי פעמים שלא הבינות. עוד יגידו שאינך מסוגל להבין.
אבנרי: עוד יגידו הריה דברים. למה לא?... מה הקשר בין החוק הזה לענייני ריגול?
ישנם מוסדות העוסקים בריגול ובריגול נגדי. אנחנו סומכים עליהם, בין אם יש לנו טענות כלפיהם, בין אם אין לנו...
לנדאו: זו הודאה חמורה מאוד, חבר-הכנסת אבנרי. עוד תוציא פסק-דין מוות על עצמך.
אבנרי: אנו מודים שלרוע המזל יש צורך בביון ובביון נגדי, ואנחנו רוצים שיהיה פיקוח דמוקראטי גם על המוסדות האלה. אבל מה זה נוגע לחוק הזה? זה לא נוגע לו בכלל!...
חבר-הכנסת לנדאו הביא ציטטות מדברי ז׳בוטינסקי. גם אני הייתי פעם תלמידו של ז׳בוטינסקי...
אינני בטוח מי היטיב ללמוד ממנו, למרות שלכם יש פאטנט. זאב ז׳בוטינסקי אמר פעם: ״אם גנב ישיר את התקווה, לא אעמוד דום בשעה שהוא יריק את כיסי״. אנו אומרים את זאת בדיוק: לא נרשה במדינה זו לחוקק חוקים בלתי-דמוקראטיים בטענות בטחוניות. אנו מאמינים, שגם במצב בטחוני קשה אפשר לקיים חוקים דמוקראטיים. אפשר לפתור בעיות בטחון בדרך דמוקראטית. זוהי כל טענתנו, ועל כך הוויכוח.
את המשך נאומנו הקדשנו לניתוח מפורט של תקנת החירום הנדונה, של הליקויים בה ושל אופייה הסותר גוהל דמוקראטי תקץ. למשל: שאין בית דין לבירור טענותיו של אדם שמכוניתו גוייסד. וניזוקה, וכו׳ וכו׳.
איש לא דיבר אחרינו. סגן השר סיכם, ולבסוף נתקבלה הצעת החוק בקולות כל הנוכחים, נגד הקול האחד שלנו.