לדעת מה קורה בעירם, וכי יש לאפשר להם להביע מחדש את דעתם על נבחריהם: לפזר את המועצה הנוכחית ולקיים מיד בחירות חדשות. נמנענו על כן מהצבעת ונימקנו הימנעות זו:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. לא יכולנו להצטרף לטיעונו של חבר-הכנסת טובי, משום שלא הבינונו את טיעונו. אין הכנסת יכולה לכפות על מישהו להקים קואליציה. הטענה שלך צריכה להיות מופנית אל ראש העיר שהתפטר, שלא הקים קואליציה עם הסיעה שלך, ולא עם הסיעה השניה.

אני מרשה לעצמי בהחלט להביע באוזניו של ראש העיר שהתפטר - עם כל הידידות שיש לי אליו - את הסתייגותי החמורה מהצורה בה התפטר. הוא היה צריך להמשיך בתפקידו, ואילו היה נתקל בהתנכלות מצד הממשלה, היה צריך להילחם על כך... קריאה: אתר. תבטיח לו שיירות 7

אבנרי: כן, הבטחתי לו שיירות.

אי-אפשר להסכים לטיעון של כבוד סגן השר. מבחינה פורמאלית הוא בסדר. אבל אנו יודעים את המציאות שמאחורי הטיעון הפורמאלי. אין צורך בשום ועדת חקירה. אין צורך לחקור שום דבר, הכל ידוע. הוועדה שנתמנתה מורכבת מאיש אחד, שהוא איש סיעת מפא״י מעכו! ואיש שני, חבר-כנסת לשעבר, שהיה יריב מושבע של המימשל הצבאי, וכאשר מפלגתו לא הציגה את מועמדותו לכנסת, הפך לידיד המימשל הצבאי, ומופיע כטוען בעד המימשל הצבאי. האם זו ועדת חקירה שהציבור יתייחס אליה באמון?

אין מה לחקור. יש להכריז מיד על בהירות הדשות בנצרת. העיר נצרת בחרה בחמישה-עשר נציגים. חמישה-עשר הנציגים התנהגו כפי שהתנהגו במשך ארבעה חודשים. עכשיו יש להכריז על בחירות חדשות. העם של נצרת אינו זקוק לאפוטרופוסים. העם של נצרת ידון על סי הנסיון של ארבעה חודשים אלה, ויבחר במועצה חדשה שתייצג אותו.

דמות מיםתורית כל- יכולה

התעלמות מוחלטת מבעיות ערביי ישראל שררה גם בדיוני התקציב. אף אחד פרט ל״ערבים המקצועיים״ לא חשב שתקציב המדינה מתייחם גם לערבייה היינו עיקביים בגישתנו וכללבו את בעיות ערביי ישראל במכלול הבעיות שהעלינו בוויכוחים על התקציב. בעת הדיון על משרד העבודה, אמרנו:

אדוני היושב-ראש, הרשה לי להביע את דאגתי לגבי הצפוי בשוק התעסוקה הערבי. מדיניות ממשלתית מכוונת הפכה את בגי הכפר הערבי לפרולטריון עירוני חסר זכויות. עשרות אלפי פועלים ערביים מבזבזים שעות על גבי שעות בכל יום בנסיעות מייגעות ובלתי-נוחות למקום העבודה וחזרה. ואלה שאינם חוזרים בכל יום, חיים בתנאים בלתי-אנושיים. ״העולם הזה״ גילה זאת לפני שנתיים: הציבור הזדעזע, הממשלה דיברה, וכל הענין נשכח. לאחרונה טיפל ״הארץ״ בעניין זה; הציבור הזדעזע שוב, הממשלה דיברה שוב, ויש חשש ששוב יישכח העניין. חבל ששר העבודה לא הזכיר דבר זה בנאומו, אף שהיתה לו נגיעה לכך.

הערביים שולטים כיום בכמה וכמה ענפים של המשק, ואילו היו הערביים פותחים בשביתה כללית, היו ענפים שלמים של המשק הישראלי משותקים כליל. לעומת זאת, עם הופעת סימנים של אבטלה, גוברת בעיית האבטלה בישובים הערביים. המצב הקיים פותח פתח לגירוש הפועלים הערביים מן הערים הגדולות, כקורבן ראשון לכל תמורה בשוק העבודה, על-ידי כך שמועצות הפועלים בערים לא יגנו עליהם. < ״ feiv

179