געשו נסיונות לשים קץ למצב זה בדרכים ציבוריות. היה כנם של צעירים ערביים, שקרא לביטול המוהר. רק לאחרונה התארגנו צעירים דרוזיים ופירסמו קול-קורא בנדוז•
אולם איש לא יושיע אותם, אם לא נעשה זאת אנו, המחוקקים את החוק.
כבוד היושבת-ראש, החוק המוצע על-ידינו נוסח בזהירות רבה, תוך שיתוף מומחים לדת האיסלאם, במגמה למנוע מראש כל אפשרות של פגיעה בעיקרי הדת המוסלמית. אנסה להעמידכם, חברי-הכנסת, תוך דקות מעטות אלה, על עיקרי הדברים.
מקורו של המוהר בתקופה האלילית הקדומה של העמים השמיים, וגם של עמים פרימיטיביים אחרים. שם היה המוהר, פשוטו כמשמעו, מחיר של סחורה. האשה נמסרה על-ידי הוריה תמורת מחיר מתאים, כדי ליהפך לקניינו של הבעל. זה היה פיצוי על אובדן כוח-עבודה.
כאשר בא הנביא מוחמד, אחד הגדולים והמתקדמים של מחוקקי כל הדורות (על רקע תקופתו שלו), לא אסר על המינהג הפרימיטיבי, אלא ניסה לצקת בו תוכן מתקדם. הוא אסר מסירת המוהר להורי האשד״ לפי חוק האיסלאם חייב התשלום כולו להינתן לאשר-
הדבר היה דרוש בימי מוחמד כאות-הוקרה לאשה, הן כאמצעי-מנע, שעצר בעד הבעל לגרש את אשתו כאוות-נפשו, כפי שהתיר החוק המוסלמי. במיקרה זה היה עליו לשלם לאשה את שארית המוהר, וזה העניק לה מעין ביטוח.
הנביא עצמו קבע כי גובה המוהר איננו קובע. כאשר בא אליו עני והתלונן על כך שאין ידו משגת לשלם מוהר, אמר לו מוחמד ללמד את אשתו את הקוראן, ולימוד זה ייחשב לו כמוהר.
החוק המוסלמי איננו קובע כי הנישואין מאבדים את תוקפם בהעדר מוהר. זוהי חוות-דעת מוסמכת. אולם יש הסוברים אחרת, והרואים במוהר - סמלי לפחות - תנאי הכרחי בהסכםהנישואין האיסלמי, שהוא במהותו הסכם מיסחר,.
כדי למנוע כל אפשרות של הפרעה מסוג זה לרעיון המהותי של הצעתנו, הצענו להשאיר מחוק אפשרות של מתן מוהר עד לסכום של 50 לירות.
זהו הפיתרון שנתקבל במצריים המהפכנית. סמל המוהר נשאר - כמו הטבעת היהודית אך המכשלה עצמה הוסרה.
יחד עם זה אנו מציעים כמה תיקונים נוספים, הקשורים בעניין המוהר.
לפי החוק המוסלמי, יכול הוואלי - מעין אפוטרופוס של האשה - להפקיע את הנישואין, אם מצא כי מעמדו החברתי או הכלכלי של החתן אינו ראוי למעמד משפחת הבלה. לזה בוודאי אין מקום בחברה מוסלמית מתוקנת.
יתר-על-כן, יש לשים קץ - לא רק מבחינה פלילית, אלא גם מבחינה מהותית - לגירושי האשה בעל-כורחה, ללא התדיינות מתאימה, דבר ששרד באיסלאם. יש להשלים בענין זה את חוק המדינה, כהצעתנו - ולוא רק כדי שייעלם התירוץ כאילו דרוש המוהר להבטחת האשה מפני גירושין שרירותיים.
ואל נשכח להזכיר: התירוץ כאילו הולך המוהר לאשה, ומהווה מעין נדוניה מצד הבעל, אינו תואם לעתים קרובות את המציאות. בניגוד לכוונת האיסלאם, בניגוד למצוות הנביא, וגם בניגוד לתיקונים שנעשו במרוצת הזמן בחוק האיסלאמי העותומני, מופקע הכסף לעתים קרובות על-ידי הורים חמסניים.
בעשרות מיקרים שבאו לידיעתי, התחננה האשה שיוותרו על המוהר, ויניחו לה להינשא בדמי-עלומיה, ולא לזקן עשיר אלא לבחיר-לב חסר-אמצעים. ולא פעם היו גם ההורים רוצים