כבוד השר אמר פה דבר והיפוכו. בחלק הראשון של נאומו אמר: המוהר דרוש כדי להבטיח, את האשה, שלא תגורש באופן שרירותי. בחלק השני של נאומו ציין ובצדק, כי החוק הישראלי האומר, בפירוש: ״הפליליות שבגירושי אשה בעל כורחה אינה פוגעת בתוקפם החוקי של הגירושין השרירותיים כאשר הם מתבצעים. אסתמך כאן על ספרו של המלומד וורטהיים, האומר, בפירוש: ״הפליליות שבגירושי אשה בעל ברהה אינה פוגעת בתוקפם החוקי של גירושין אלה״. כלומר המדינה יכולה לתבוע לדין פלילי בעל המגרש את אשתו בעל כורחה, אבל הגירושין נשארים בתוקף. איננו מתפרצים לדלת פתוחה. אנחנו רוצים לסגור את הפירצה הקיימת עכשיו בחוק על מנת למנוע כל תירוץ אפשרי למוהר גדול.
יחד עם זאת אין לגו התנגדות למוהר שייקבע בהסכם הנישואין למקרה של גירושין. זאת נקבל ברצון.
כבוד השר צודק באופן פורמאלי כשהוא אומר, שבשום מדינה ערבית לא בוטל המוהר בחוק. אבל גם אנחנו לא מציעים לבטל את המוהר בחוק. אנחנו אומרים: מוהר מכסימלי בשיעור לא גבור- זה הדין שנתקבל במצרים ולמיטב זכרוני - גם בטוניסיה, אלא שאינני בטוח בכך. במדינות ערביות אחרות נתקבלו חוקים חילוניים שקבעו תיקרת מכסימום למוהר, וזה בדיוק מה שמוצע על ידעו.
יש הבדל עצום בין נדוניה למוהר. בחברה היהודית של ימינו מקובל ששתי המשפחות כאחת יתרמו להקמת ביתה של המשפחה החדשה, כל אחת בהתאם ליכולתה ולרצונו״ המוהר הוא דבר אחר לגמרי.
העובדה שהקאדים מתנגדים להגבלת המוהר, אינה מספיקה. הקאדים בישראל וגם במדינות ערביות אחרות, שומרים על המסורת הריאקציונית ביותר.
אנחנו בוודאי לא צריכים לחיות על פי דיני הקאדים כשם שאיננו חיים על פי דיני הרבנים, כשזה נוגד את חיי המדינד״ יש סעיף פשוט מאוד המופיע בהצעת החוק שלנו האומר: שאפילו ישלם החתן מוהר, וישלם אותו מאונס, מפני שמשפחת האשה איבה מרשה את הנישואין בלי זה, יוכל החתן לפגות למחרת היום לבית המשפט ולקבל חזרה את המוהר ששילם, מפני שתשלום זה היה בלתי-חוקי. זו הערובה האמיתית לביטול הדבר. ולאחרונה, גבירתי היושבת-ראש, כבוד השר - כנראה מתוך אי-ידיעה - תמה על סעיף שהכנסנו להצעת החוק בדבר איסור התרת קשר נישואין על-ידי נכבדי העדה. זה בא כדי לשים קץ לדבר המותר על פי חוקי האיסלם. ואני מצטט מהחוק המוסלמי, דיני המעמד האישי: ״תנאי בנישואין שיהיה הגבר ראוי לאשה מבחינת המצב החברתי, משלח ידו ובחינות דומות״. אם לדעת הנכבדים הגבר איננו מתאים לאשה מבחינה המעמד החברתי, ניתן להתיר את קשר הנישואין. לזה אנו מציעים לשים קץ.
בשעה שעלה אבנרי לדוכן לנאום-התשובד״ היה מצוייד בשישה ספרים עבי-כרס על חוק-האיסלם. בעזרתם סתרנו בזה אחרי זה את נימוקיו העיניינים של השר. ניחשנו אותם מראש, כך שהיינו מוכנים להם. אך ידענו שזה לא יעזור: הקואליציה החליטה עוד קודם לכן לדחות את הצעתנו. הרבה יותר ענינו אוועו עמדות מפ״ם ורק״ח - שתי סיעות הדוגלות בקידמת הציבור הערבי.
מפ״ם החליטה יום לפני כן להימנע מהצבעה - מכיוון שהצבעה למען הצעתנו היתה עלולה לגרוס למשבר קואליציוני. זועבי עמל קשה וחיבר נאום בכתב - שהיה מוכן בכיסו עוד לפני שאבנרי אמר את