כבר שמעו מפי ערביי ישראל על הפקעת אדמותיהם במרוצת השגים, והם רואים בהפקעה זו אות לבאות.
למי זה היה נחוץ?
מי מעוניין לעזור היום לאויבי ישראל בהסתת ערביי ארץ-ישראל נגדנו?
אילו נימוקים פוליטיים-כביכול יכולים להיות לשיכון נחפז זה?
עתיד ירושלים וגורלה, כמו עתיד ארץ-ישראל כולה, לא ייקבעו על-ידי שיכונים. הס ייקבעו על-ידי יתמתנו המדינית, על-ידי כוחנו הצבאי, על-ידי תגובות העולם הערבי ועל-ידי יחסי הכוחות בעולם.
מי שאינו מבין זאת, מעיד על עצמו שעדיין הוא חי בימי חומה-ומגדל, או בימי העליה השניה.
אולם לא על הצד הפוליטי ברצוני לדבר. ברצוני לדבר - ברצוני לזעוק - עד הנזק שייגרם לנוף הארץ, נזק שלא יהיה ניתן לתיקון.
ירושלים היא כלילת השלימות, כלילת היופי - מפני שהשתזרו בה כל תקופות חייה של ארץ-ישראל, מימי היבוסי ועד היום.
מי שמתכחש לשלמות זו, לרציפות זו של תקופות ותרבויות, הרי הוא בוגד בירושלים.
ירושלים היא הכותל המערבי, וגם כנסיית הקבר, וגם מיסגד כיפת הסלע. ירושלים היא שער שכם ופיסגת הר הזיתים, החומה הנהדרת שדויד בן-גוריון הציע להרסה, מיגרש הרוסים ומימד הר-ציון - עיר המיגדלים והכיפות - ירושלים של זהב, של נחושת ושל אור.
מי מעז לכבול אותה בשרשרת של קוביות-קוביות, לחנוק אותה בטבעות של כיעור ?
מי מעז להציב, מול יצירות הגאון האדריכלי של ארץ-ישראל בכל התקופות - את המוצר הסטנדרטי העלוב והמכוער של משרד השיכון? מי העז, בקלות דעת, להשמיד בדחפור את שכונת המוגרבים, ובכך להפוך את הכותל לקיר?
כבוד היושב-ראש, אני מציע להכריז על כל ירושלים המזרחית כעל גן לאומי, שבו לא יחולו התקנות והתקנים הרגילים של בנייה והריסה.
אני מציע להקפיא את כל פעולות הבנייה בעיר-עולם זו לשנה-שנתיים, עד שנתרגל לגדולת הפיקדון המסור בידינו, עד שתהיה שהות לגאון האדריכלי הישראלי לפרוש כנפיים ולהמריא.