הגיאוגרפית, להעביר אותה בספינת גרר ליבשת אירופה ולמקם אותה, למשל, מול מונקו. אולם המדינה שוכנת במרחב השמי. זה מקומה בגיאוגרפיה, בהיסטוריה - וגם בעתיד בניה.
מכאן עברנו לפרטים והצבענו על-כך, שלבעיית הבעיות של קיום המדינה - השגת השלום - מקדישה המדינה פחות מ-0.5% מתקציבה. ולאחר מכן:
נוכח עובדות אלה, מה פלא שקורה - וליתר דיוק, שאינו קורה מה שאינו קורה ?
נשיא תוניסיה, חביב בורגיבה, נאם נאומים בעלי חשיבות היסטורית על הצורך בדו-קיום בשלום בין ישראל ומדינות ערב, תוך הכרה הדדית וכיבוד זכויות הדדיות. הוא לא נאם אותם בטלוויזיה הצרפתית, ולא בפני עתונאים אמריקאיים. הוא נאם אותם כאן, בעיר זו, במרחק של קילומטר אחד מדוכן רם זה. הוא גם נאם בפני פליטים ערביים ביריחו. הוא באם נאומים אלה אחרי הידברות ממושכת עם נשיא מצרים ומלך ירדן.
כבוד השר, האם מישהו במחלקת החקר של משרד-החוץ היה לו המושג הקלוש ביותר, מראש, על מה שמתבשל בתוניסיה? האם מישהו הכין מראש תוכנית למיקרה כזה, או דומה לו ? האם מישהו בכלל מכין תוכניות לקראת מהלכים אפשריים של הצד השגי על לוח השחמט של המרחב, לקראת הזדמנויות מיוחדות ושעות-כושר פוטנציאליות?
עשרים ואחד יום אחרי נאומו הראשון של בורגיבה נשאלה שרת-החוץ הקודמת של ישראל, בפאריס, על-ידי אריק רולו, מופר ״לר. מונד״ לענייני המרחב, - מה דעתה על הנאום. היא השיבה - עשרים ואחד יום אחרי הנאום - כי עדיין לא הגיע לידיה נוסח הנאום. נוסח ששודר ברדיו, וגם ביומן החדשות של ״קול ישראל״; נוסח שאני השגתי אותו בפאריס, תוך כמה דקות, על-ידי שיחה טלפונית פשוטה עם שגרירות תוניסיה. הוא לא הגיע לשרת-החוץ. כשם שהרבה-הרבה דברים אחרים לא הגיעו, כנראה, לידי אותה שרה.
לא אחת הועלתה מעל דפי ״העולם הזה״ ההצעה לכונן, במקביל למטכ״ל-החאקי המופקד על הלוחמה הצבאית, מטכ״ל לבן כיוזם, מתכנן ומבצע של מיבצעי שלום.
בדיונים מדיניים שנערכו בכנסת השתדלנו לשרטט דמותו של מטכ״ל זה.
בעינינו נצטייר המטכ״ל הלבן כגוף היוצר מגעים מעבר לגבול; גוף המספק אינפורמאציה והמסוגל להעריך אינפורמאציה; גוף היוצר נתונים לגיבוש מדיניות והמציע לממשלה קווי-מדיניות אלטרנטיביים; גוף שאנשיו נמצאים בשדה.
... גם בנאום זה חזרנו והעלינו את הצעתנו הישנה :
השלום זקוק לצבא משלו - למנגנון גדול ומיקצועי, האוסף ידיעות, המגבש תוכניות לכל אפשרות, המכין כלים, המנסח פקודות-מיבצע והמגיים את הכוחות הדרושים לביצועם. זהו התנאי המוקדם. בלעדיו כל תוכנית של שלום אינה אלא אוטופיה מגוחכת, חלום מזיק ומסוכן. בלעדיו אין משמעות גם לתיאוריות היפות ביותר, המנוסחות בצורה המושלמת ביותר. בלעדיו, עם כל הכבוד לשר-החוץ החדש - ואני רוחש לו כבוד רב - אין משמעות גם לנאומים המזהירים ביותר על השלום. אילו היו מקדישים לטיפוח מרחב ערב רק חלק קטן מן האמצעים והכשרון שאנו ׳מקדישים לטיפוח מרחב אפריקה, ושעליהם דיבר היום השר - לאילו הישגים דיעו יכולים להגיע!
לדעתנו יש צורך להקים מיניסטריון מיוחד לענין השלום - מחוץ לתחומי משרד-החוץ.