אבנרי: ומה הן הצעות גח״ל?
רימלט: הצעות גח״ל היום הן למנוע מלחמה, ומניעת מלחמה אפשרית רק על-ידי הגברת כוחנו הבטחוני, מפני שאין ידידים שיתערבו במיקרה של מלחמה. אם נבטיח את בטחוננו זמן רב, ישלימו עם קיומנו, ואז יגיע הזמן של דו״קיום, ואולי גם השינאה והאיבה של ההמונים המוסתים תיהרס ותעבור.
אגיד לך, חבר-הכנסת אורי אבנרי, דבר שאולי לא ינעם לך: אולי יהיה אז גם שינוי במישטר במצרים, מישטר הרואה את יסוד קיומו באיבה נגד ישראל. אם אתה היית שומע לפני חודשיים שמר אנקרומה עומד להעלם, היית כותב מאמרים נגד האבסורדיות התוקפנית הימנית, המעלה זאת על הדעת.
אם נבטיח זמן רב את קיומנו ובטחוננו, ישתנו מישטרים ותקום אווירה, קודם כל, של השלמה, דו-קיום, ואחר-כך שלום.
אבנרי: אם כן, מה הוויכוח בינך ובין מר אבן ז
רימלט: ההבדל ביני ובין מר אבן הוא, ראשית, שמר אבן הוא שר-החוץ ואני חבר סיעה אופוזיציונית. ושנית, שמר אבן מאמין בניסוחים כלליים אקדמאיים, ואני מאמין בצורך להמחיש, לעשות קונקרטיזאציה של בעיות, דרכים ואמצעים.
קשה להוכיח בצורה חותכת יותר שאין כל הבדל בין שתי הסיעות העיקריות של הקואליציה והאופוזיציה דאז - שהרי אין בקטע זה של רימלט אף מילה אחת שלא נאמרה קודם לכן, בניסוח אחר, על-ידי אבא אבן יעצמו. המדיניות של חישול כוח-ההרתעה מוסכמת על הכל. האמונה כי הערבים ישתנו עם הזמן, שיקבלו את הסטאטוס-קוו, בלי שאנו נעשה דבר בכיוון זה - נם היא מוסכמת על כל מפלגות המישטר...
דו-השיח עם רימלט בא לשרת מגמה שנראתה בעינינו חשובה ביותר. סברנו כי בנושאים מדיניים עלינו להבליט, מצד אחד, את הקירבה הרבה, עד כדי זהות מוחלטת, בהשקפות בין כל סיעות המישטר, ומן הצד האחר - את האבסורדים העולים מדבריהם של נציגי הסיעות. הוויכוח עם רימלט שירת את המגמה הראשונה, ואילו הדברים שלהלן, שנאמרו בתגובה לנאומו של חיים לנדאו מ״חירות״, באו לשרת את המגמה השניה:
רב הפיתוי לוותר על מה שרציתי להגיד, ולהשתמש בזמני כדי לגזול משר-החוץ את התענוג האינטלקטואלי לענות לדבריו של חבר-הכנסת לנדאו מאתמול.
בזמן שדיברת, חבר-הכנסת לנדאו, ציירתי לי דיאגרמה של דבריך. זהו זיג-זאג מעניה, שאתה משרטט אותו באלטרנטיבה של חירות למדיניות-החוץ של הממשלה.
אתה מציע לנו:
לפעול כדי להתקבל לשוק האירופי המשותף - ובאותה שעה להכריז מלחמה על המדינה העיקרית בו, גרמניה, כדי להוקיע את הניאו-נאציזם.
להכריז מלחמה על גרמניה, מתוך תקווה להתקרב לברית-המועצות! - ובאותה שעה להכריז מלחמה על ברית-המועצות בעניין היהודים.
להכריז מלחמה על ברית-המועצות, ולהביא להגברת הסיוע שלה לסוריה - ובאותה שעה להכריז מלחמה על סוריה, אחרי שוויתרת על העזרה הבטחונית והכלכלית של גרמניה לנו.
להתקיף את סוריה - ובאותה שעה לגגות את העזרה האמריקאית לאוייבות מוריד״ לאיים על המשטר של חוסיין, ובצורה זו לאיים על כל המערך האמריקאי במרחב.
אריה גךאליעזר: לזה אתה קורא תענוג אינטלקטואלי?
בקיצור: לתקוף את גרמניה, רוסיה וארצות-הברית, כהכנה למלחמה כללית בכל העולם הערבי (שכל תקווה לניצני-שלום בו אינה אלא אשלייה מסוכנת, לדבריך.)