אני תמה רק על דבר אהד; שחירות איגה מציעה באותה הזדמנות להכריז ׳מלחמה גם על סין.
אריה כן-אליעזר: שכהת את המלחמה נגד חבר-הכנסת אבנרי.
בעקבות ראיון שנתן אבן לאריק דולו, העורך לעניינים מרחביים בעתון הצרפתי אדיר ההשפעה ״לה-מונד״, הגישו סיעות גח״ל ורפ״י במושב הראשון של הכנסת השישית, הצעות אי-אמון בממשלה. בעקבות הראיון חשף עצמו אבן להתקפה חזיתית מכל הצדדים, כיוון שבראי,ץ עם רולו טען כי במצב השורר עתה בינינו לבין מדינות ערב אשמים גם אנחנו במיקצת.
לאחר הנמקת ההצעות הורשתה כל סיעה למסור בכנסת הודעה. ניתנו לנו 10 דקות. הדברים נשמעו בדריכות, אבל שום עתון ישראלי לא הביא אף מילה אחת של ההצהרה שנמסרה על-ידינו. גם ״קול-ישראל״ פסח עליה - כאשר מסר את ההצהרות של כל הסיעות האחרות. לעומת זאת ציטט אותה ״לה-מונד״, יחד עם דברי אבן.
״לה-מונד״ לא מצא לנחוץ לצטט את דברי בגין ופרס, שנימקו את הצעות אי-האמון.
נמנענו מהצבעה: לא יכולנו להביע אמון לממשלה הנוכחית ומאידך לא יכולנו להצטרף להצעות גח״ל ורפ״י:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. ״שתי גדות לירדן - זו שלנו, זו גם כן״. כך הכריז זאב ז׳בוטינסקי לפני דור, וכך טוענת תנועת החירות השכם והערב, עד עצם היום הזה•
היו שקיוו, כי תנועת החירות זנחה תורה זו, כדבר שאבד עליו הכלח. אך תורה זו מופיעה כהקדמה למצע המשותף של סיעת גח״ל מלפני שנה,* ובשבוע שעבר בלבד הכריז חבר-הכנסת מנחם בגין, כי הרצת לכיבוש שתי גדות הירדן הוא תנאי בל יעבור אפילו לאיחוד שתי גדות גח״ל.
איך תשיג תנועת החירות את הגבולות ההיסטוריים? איך תגיע לגדה השניה של הירדן? האם במיצעד שושנים, כמתנה מידי האחמה הערבית, כתרומה לשלום - או בדם ואש, בסער ׳מלחמה, תוך נישול בני העם היושב שם? תורה זו היא תורה של מלחמה בלתי נמנעת. היא יוצרת בעולם הערבי פחד מפני רצון ההתפשטות של ישראל? היא תורמת תרומה למחרחרי המלחמה שמעבר לגבול. כל אדם בישראל מבין זאת - אלה שהצביעו בעד גח״ל, ואלה שהצביעו עדר״ אם כן, מה חטא שר החוץ, מר אבא אבן, כשאמר, כי מר בגין מסמל את האירידנטיזם של אותם החולמים על סיפוח ממלכת ירדן?
על כך גועשת תנועת החירות. על מה גועשת רפ״י ?
אמר מר אבן! ״חסידי בן-גוריון זיעזעו את דעת הקהל באי-פשרנותם ההולכת-עד-הסוף בשטח הבטחון״. על מה יצא הקצף של חבר-הכנסת שמעת פרס ? האם הוא רודף השלום המושבע, שטוהר כוונותיו סולף? האם הוא האיש - הוא או מורו - שעשו אי-פעם מעשה, ולו הקטן ביותר, לקירוב השלום ? השלישיה המנהיגה של רפ״י נתנה למדינת ישראל את פרשת קיביה; את העסק הביש המבעית של שנת 1954 ! את ההתקפה חסרת העילה על עזה בפברואר 1955, שפתחה את מירוץ הזיון הרה-השואה במרחב; את פעולות ההכנה למיבצע סיני שנקראו פעולות תגמול; את ההתקשרות עם כוחות השחור הקולוניאליסטיים בצרפת; את ההתקשרות עם כוחות השחור הגרמניים מסוגם של פראנץ יחף שטראוס! את מיבצע סיני? את הפגנת הסרק האווי-
ערב הבחירות לכנסת השישית.