ילה ללא הבדל אם הם יהודים, ערביים או בריטיים, ואתה מתחיל את שאלתך ב-מי כמוך יודע.
גם זה חילול-השם.
אבנרי: לא עשיתי שום השוואה. דיברתי על טאקטיקה.
■אין צורך לציין שהתשובה הנירגשת והמרשימה לא ענתה על הטענה המעשית שהושמעה. באותם ימים היינו בכנסת כאי קטן יבודד בים של שוביניזם רגשני. מפ״ם והליברלים העצמאיים, הכבולים במשמעת הקואליציונית, שתקו. דברי הקומוניסטים (משני המינים) לא עוררו אמון, כי שרר הרושם הברור שהם רוקדים שוב לפי חליל מוסקבה, אשר רכבה אז על הסוס הסורי.
לולא קולנו הבודד - לא היה ניתן ביומיים אלה שום מענה לאנשי גח״ל, רפ״י והמערך, שהתחרו ביניהם .בפניה אל האינסטינקטים שואפי-הנקם של ההמון.
הדבר לא ייאמן, פשוטו כמשמעו. לא קרה כדוגמתו עדיין בכנסת ישראל, וספק אם קרה כדוגמתו אי-פעם בפרלמנט כלשהו המכבד את עצמו.
שום עתון בישראל לא מצא לנכון לדווח על כך לקוראיו, זולת אחד (״ידיעות אחרונות״) וגם הוא עשה זאת כלאחר-יד.
וזה הדבר שקרה:
בתום ויכוח מדיני שנערך באביב 1966 היתה מונחת לפני הכנסת הצעת-החלטה לאמור: ״הכנסת מביעה את אמונתה בשלום, כפתרון יחיד לבעיית ישראל-ערב, וקוראת לממשלה לפעול ברוח זו.״
הכנסת הצביעה נגד החלטה זו, ברוב של 43 נגד ההחלטה ו-5 בעדה, עם 32 נמנעים.
איך יכול היה לקרות דבר כזה? מה הביא להצבעה פנטאסטית זו?
בהגיע הדיון הממושך, בן היומיים, לסיומו, יכלה כל סיעה להציע הצעת-החלטה. כל סיעות הקואליציה הגישו במשותף הצעה שאמרה כי הכנסת רשמה לפניה את דברי ראש-הממשלה (נוסח סמנדארטי, שבא להביע את תמיכת הרוב בהכרזה ממשלתית).
סיעת גח״ל הציעה לקבוע, כי הנשק החדש של צה״ל אין בו כדי לקיים את איזון-הכוחות, וכי הכנסת דוחה :את הסכם-המילווה עם ממשלת גרמניה.
רפ״י לא הגישה שום הצעה. אגודת-ישראל הציעה לגנות את ההסכם עם גרמניה. רק״ח גינתה את ההסכם עם גרמניה ואת ״התוכניות התוקפניות של המעצמות האימפריאליסטיות, המכוונות להפלת המישטרים המתקדמים בארצות הערביות״ - קרי: סוריה, בין השאר. הצעה זו עוררה זעם, מפני שלא כללה גתרי מפורש של פעולות ,״אל-פתח״. מק״י הגישה הצעה ברוח דומה, ארוכה עוד יותר.
גם אנחנו הכינונו הצעת-החלטה מפורטת, ברוח הנאום שלנו. אך ברגע האחרון עלה בלבנו רעיון: מדוע ►להציע הצעה שברור מראש כי תידחה על-ידי הכנסת, כמעט פה-אחד? מדוע לא להסתפק בקריאה פשוטה לשלום, אשר הכנסת תוכל (ותצטרך) להצביע בעדה?
כך, ברגע האחרון ממש, ביטלנו את הצעתנו הקודמת. אבנרי עלה על הדוכן וקרא את הצעתנו הנ״ל ולרגע אחד השתררה באולם דממה.
לא היתה לסיעות שהות לצאת החוצה ולהתייעץ, כי מיד לאחר מכן החלה ההצבעה. הצעת הממשלה נתקבלה .ברוב של 55 נגד 25, הצעת גח״ל נדחתה ברוב של 61 נגד 16 (ארבעים ה״כיס נעדרו). הצעות אגו״י, רק״ה