זוהי הדרך הפופולארית, הדמאגוגית, הפשוטה. אין דרך קלה יותר לזכות בתהילה חולפת. אומץ-הלב דרוש כדי להחליט אחרת, כדי להימנע מפעולה.
אם ראש-הממשלה עמד במיבחן עד הרגע הזה - כל הכבוד לו.
השאלה היא: מה יהיה מן הרגע הזה?
כבוד היושבת-ראש, הכל ציינו כי אתמול שררה בבית הזה אחידות-דעות מופלאה. לא היתה בין הנואמים ■מחלוקת אמיתית. חוששני שמוטל עלי להפר הארמוניה גדולה זו.
הכל הסכימו, למעשה, כי יש צורך בפעולה צבאית. היו שדרשו: מיד, לאלתר. היו שאמרו:
לא מיד, כדאי לחכות קצת. היו שאמרו: צריכים לשלב את זה עם ההסברה המדינית.
אולם לשווא חיכיתי שמישהו מכל הנואמים - ולוא רק אחד מהם - יסביר לנו מה תועיל הפעולה הצבאית. איך היא תמנע את ההתנכלויות? איך היא תכרית את הסורים להפסיק את פעולות החבלה?
אפילו דובר גח״ל, חבר הכנסת יוסף ספיר, נאלץ להודות אתמול בפה מלא, כי הפעולה לא תועיל במאומה, שהיא לא תביא אפילו להפסקת מעשי האיבה השוטפים.
זהו הנימוק הראשון נגד פעולה. למעשה אפשר היה להסתפק בו. אבל יש נימוקים חשובים הרבה יותר.
אחד הסיפורים המפורסמים של מיבצע-סיני נגע לטאנק מצרי מדגם שרמן, שהיה בתוך טור משוריין שנסוג דרומה. בלילה קרתה לו תקלה. אנשי הצוות עמלו ותיקנו את הטאנק, וכשהמשיכו בדרכם בחשיכה, הצטרפו לטור אחר של שרמנים. כשהאיר הבוקר, נדהמו לראות שהם נעים בתוך טור ישראלי. הטאנק שלהם הושמד.
ראיתי תמיד משמעות סמלית עמוקה בסיפור אמיתי זה. הוא סימל את מיבצע סיני.
המיבצע לא היה פסול רק כשלעצמו. הוא היה פסול שבעתיים מפני שמדינת-ישראל פעלה בשיתוף הדוק עם הכוחות הקולוניאליים הגוססים. כך הציגה את עצמה כנוטלת חלק במזימה אימפריאליסטית. הטענה כאילו אנחנו משרתים את האימפריאליזם, טענה שתמיד הכחשנו אותה כאן נתנו לה פתאום הוכחה מעשית.
עד היום הזה אנו אוכלים את הפירות הבאושים של מישגה היסטורי זה. תוצאה קטלנית זו חמורה הרבה יותר מכל ההישגים החיוביים שהושגו באותו מיבצע.
נכץ: בזכות מיבצע זה אתה מדבר!
גם המצב השורר עתה בגבול הסורי הוא בחלקו תוצאה מאמונה זו שאנחנו משרתים את האימפריאליזם. והנה, שוב מאשימים אותנו כאילו אנו ׳מצטרפים לטור אימפריאליסטי, שנועד להפיל מישטר מהפכני בסוריה.
ראש-הממשלה וכל הדוברים אתמול, הכחישו זאת בתוקף. אבל כלל לא חשוב אם זד. נכון או לא נכון. מי שמצוי בענייני המרחב, יודע שלא זאת השאלה. השאלה היא: במה מאמינים ההמונים ? לא רק הערבים, אלא כל הפרשנים המעצבים את דעת-הקהל העולמית, באפרו-אסיה. בגוש הקומוניסטי, בצרפת, אפילו בעתונות המתקדמת במערב.
האם לנו יש עניין לחזק מענה זו? כל פעולה צבאית גדולה ברגע מסמים זה תתפרש כך׳ אם תרצו בכך ואם לא תרצו.
שום הסברה מדינית לא תעזור כאן. והכרזת הרמטכ״ל שפכה שמן על מדורה זו. איני יודע