ברגע זה יכול מטורף אחד להביא להתלקחות טוטאלית במרחב. מטורף אחד - אפילו פועל הוא ביוזמת עצמו. אפילו מקבל הוא השראה מזרים, המעונינים בפרובוקאציה. האם תיתת הוכחה חותכת יותר, טראגית יותר, לפשיטת-הרגל המוחלטת של המדיניות הישראלית במרחב מאשר זו! שכיום יכולה קבוצה של הרפתקנים בדמשק, שהיא גורם עלוב ומבוטל במרחב, להכתיב למדינת ישראל - ולמרחב כולו - את המהלכים, לדחוף אותנו לכיוון שאינו תואם את האינטרס האמיתי של מדינת ישראל ? ...
בהמשך הנאום הטעים אבנרי, כי הנה הגענו שוב אל המצב של ערב מיבצע סיני, כשהמילה הקובעת במשפט זה היא: שוב.
בדומה לאוקטובר 1956 נערך הצבא המצרי לאורך גבולנו הדרומי בטווח פגיעה ונולד פיתוי אדיר להלום ביריב זה, המאיים על גבולנו. אך מה זה יתן?
אפילו יושמד הצבא המצרי - מה זה יתן ? אחרי סיני היו דרושות רק שלוש שנים לשיקומו המלא של הצבא המצרי, עד הרבה מעבר לכוחו לפני המיבצע. גם הפעם תשיג מצרים את כל הדרוש לחידוש צבאי תוך שנתיים-שלוש.
את נאומו סיים אבנרי בהכרזה חד-משמעית:
מי שחושב על השלום כיעד עליון, ימי שמבין כי יעד זה, ורק הוא, צריך לקבוע את מהלכינומה עליו להגיד ברגע זה ? עליו לומר! העם הזה יגן על מולדתו. בלי מורך, בלי פחד, אבל גם בלי היסטריה ובלי שכרון. בדיעה צלולה, ולא תוך אובדן העשתונות. העם הזה אינו זקוק לאופיום של סיסמאות מצלצלות, לא לצחצוח חרבות ולא לצעקות הידד, כדי להיות מוכן לכל בהגנה על ארצו.
עליו לומר! ינגן על חופש התנועה של ספינותינו במצרים.
עליו לומר! צה״ל מוכן וממסוגל להגן על שלום האזרחים, הישובים והכבישים ליד הגבול הצפוני, כמו ליד כל גבול אחר, ללא מלחמה. עלינו לצייד אותו באמצעים הטכניים הדרושים להגנה יעילה. יש אלף דדגות-ביניים של הגנה יעילה, לפני שיש צורך בפעולה המתקרבת למלחמה.
אני מעז לומר! דווקא בשעה כזאת של התינדנדות ערב מלחמה, יכול היה ■מדינאי ישראלי גדול לנקוט יוזמה מהפכנית שתביא להידברות ישירה, אולי חשאית, אולי גלויה ודרמאתית, היכולה להביא לידי מפנה דרמאתי בכל מעמדנו במרחב.
לבנו ברגע זה עם ההורים, הנשים והילדים, אשר יקיריהם המגוייסים ניצבים בפאת שדההקרב. הם ימלאו את חובתם, בלי פקפוק והיסוס. אין ביניהם איש שאינו מוכן להקריב את הכל למען ההגנה על המולדת. אבל מה יגיל לבם, ומה תריע נפשם, אם נצליח להביא להם, תחת חשכת-הקחב, את בשורת השלום.
אלא שלמחרת היום חל השינוי. גמאל עבד-אל-נאצר עשה את המעשה המכריע, שהפך את המלחמה לוודאית: הוא פקד לסגור את מצרי טיראן. החל מאותו רגע ראתה הכנסת כולה, על כל פלגיה - להוציא 2 הסיעות הקומוניסטיות - יוזמה צבאית ישראלית כבלתי נמנעו/ הדבר השתקף בהצבעה על החלטה לסיכום הדיון המדיני והבטחוני, שהובאה לאישור מליאת הכנסת לאחר שפורסמה הודעתו של נשיא מצריים, כי פקד לחסום את המעבר במצרי טיראן בפני אוניות ישראליות ואוניות אחרות הנושאות מיטענים בעלי אופי איסטראטגי.