המטרה המיידית היא, כמובן, לזרוע פחד ובהלה.
זוהי משמעות המלה ״טרור״ עצמה - ליצור אימה, להפחיד, להבהיל, על מגת לכפות על הציבור כניעה למטרותיו של הטירוריסט.
מטרה זאת לא תושג ׳על-ידי הטרוריסטים אצלנו. אנחנו עם מחוסן. לא ניכנע להסברה ששפתה דם ודמעות, (ימה גם שרבים מאתנו היו טרוריסטים עתירי-ניסיון, ולא קל להפחיד אותנו).
אולם מעבר! ליעד מיידי זה, יש לטרוריסט יעד שני, חשוב הרבה יותר, חיוני יותר, להשגת מטרותיו.
הטרוריסט שואף להביא את השלטונות - שאותם הוא רוצה להפיל - לעשיית מעשים התואמים את מטרותיו שלו.
כל טרוריזם מתחיל כפעולתם של יחידים ומעטים. כל טרוריזם שואף לגדול ולצמוח, עלידי גריפת הרבים לתוך מערבולת המלחמה הטרוריסטית, וכל טרוריסט יודע כי הדבר תלוי, בראש וראשונה במעשי השלטון, אשר נגדו הוא מתקומם.
לכן מטרתו המרכזית של הטרוריסט היא להכריח את השלטון לנקוט מעשי תגמול קיצוניים, אכזריים ככל האפשר, נגד האוכלוסיה, כדי שאותה אוכלוסיה תגיב על מעשי-התגמול במרירות, בזעם, בשנאה.
כך מקווה הטרוריסט לפתוח במעגל קסמים, שכולו לטובתו. הוא מבצע את מעשיו הנפשעים, מפיל קורבנות ללא אבחנת הורג נשים וילדים. ככל שפעולתו נפשעת יותר ואכזרית יותר, כן הוא יוצר בקרב קרבנותיו רגשי נקם וזעם, ומכריח את השלטון לנקוט במה שנקרא ״מדיניות של יד חזקה״.
השלטון נאלץ להגיב, תחת לחץ דעת-הקהל שלו. הוא נוקט בפעולות תגמול, פוגע ברבים, מעניש חפים מפשע, מתנקם ביריבי הטרוריסטים ובאוהדי הטרוריסטים ללא אבחנה.
האוכלוסיה, הנפגעת מפעולות-התגמול, מגיבה אף היא ברגשות של זעם ונקם.
הטרוריסט, שעוד אתמול נראה בעיני הציבור כפגע רע, כפורש פורק-עול המסכן את הציבור, הופך בהדרגה לגיבור המתקומם נגד השלטון העויין, הפוגע באוכלוסיה.
הסיבה והתוצאה מתחלפות, הטרוריסט שוב אינו נראה כגורם המדיניות הקשה של השלטון, אלא כמתקומם נגדה, כמנהיג האוכלוסיה הסובלת.
כשמבינים תהליך זה בבירור, מובן גם מה הסכנה העומדת לפנינו כיום.
כל התובע מדיניות של ״יד קשה״, אף כשהוא פועל מתוך מניעים טהורים או זעם מוצדק, הרי הוא משחק את מישחקו של הטרוריסט, ועוזר לו להשיג את מטרתו.
כל התובע מדיניות שקולה, המבחינה בין פושעים וחפים-מפשע, הנמנעת מכל פגיעה מיד תרת באוכלוסיה האזרחית - הרי הוא לוחם בטרור ופוגע בטדוריסט.
מבחינה זו - הטלת עונש-מוות על מבצעי פעולות חבלה רק תועיל לאירגוני החבלה.
כל מי שיש לו שמץ של הבנה בתהליכי הטרור, יודע כי אין תרומה גדולה יותר, עצומה יותר, לחיזוק מערכת- טרור, מאשר ביצוע פסקי-דין מוות.
למנהיג הטרור זה לא איכפת, כי הוא יושב מעבר לגבול. אולם הטרוריסט שהרג חפים מפשע הופך, בעלותו לגרדום, לגיבור לאומי, נושא להערצת ההמונים, דוגמה-לחיקוי לצעירים.