החופשי ועד מפ״ם - הצעת החלטה, שאישרה את הצעד הממשלתי. אילו הצבענו בעדה, היינו מקבלים על עצמנו אחריות למדיניות חסרת התוחלת של הממשלה. לכן נמנענו מהצבעה, והגשנו הצעת החלטה נפרדת משלנו, בזו הלשון:

1. הכנסת שולחת ברכה חמה לחיילי צה״ל, שהשתתפו בפשיטה לנמל-התעופה ביירות, על כושר פעולתם וקפדנותם המופתית למנוע שפיכות דם.

2. הכנסת מגנה את ההתקפה הנפשעת על מטוס אזרחי של אל-על, נוסעיו וצוותו, ומביעה את החלטתה הנחושה להגן על נתיבי האוויר הישראליים.

3. הכנסת קובעת את ההנחיות הבאות למלחמה בטרור!

(א) הטרור הוא מכשיר מדיני, ורק באמצעים מדיניים ניתן לחסלו.

(ב) פעולות צבאיות לבדן אין בכוחן לשים ■קץ לטרור.

(ג) בידוד הטרוריסטים, וניתוקם מהמוני העם שהם פועלים בשמו - הם צו ראשון ללוחם בטרור.

(ד) שיטות ענישה ותגובה, שיש בהן כדי להעניק לאנשי הטרור תדמית של גיבורים לאומיים - עלולות לסייע לטרוריסטים.

(ה) פעולה המעניקה לאנשי הטרור אהדה בינלאומית, היא פגיעה בישראל.

(0 אירגוני החבלה, הפועלים נגד ישראל יונקים את כוחם מסילוף שאיפתו של העם הפלסטיני לחרות לאומית, ומכסים את מעשיהם הנפשעים בדגל פלסטין.

<ז) הדרך לניתוק הטרוריזם הפלסטיני מקרקע צמיחתו וגידולו היא ההכרה בזכות העם הפלסטיני ליישותו הלאומית, תוך הסדר של ביטחון ושלום עם ישראל.

4. באמצה את ידי צה״ל, קוראת הכנסת לממשלה לנקוט יוזמת מדינית להשגת הסדר ישראלי-פלסטיני, כבסיס לשלום במרחב.

הצעות םיכום

״הטרור הוא מכשיר מדיני, ורק באמצעים מדיניים ניתן לחסלו״.

אכן, כדי להחניק את הטירור צריכים היינו לבוא אל ערביי ארץ-ישראל בתכנית ברורה, המבטיחה את זכויותיהם, תוך הבטחת ביטחונה, שלומה ועתידה של ישראל.

אילו היינו הולכים בדרך זו, היינו מצליחים לנטרל את תעמולת השנאה. אבל הממשלה, למרבה הצער, לא אימצה לעצמה את נקודת המוצא שהוצעה על ידינו, ואשר קבעה, כי הפיתרון היחידי שיביא לחיסול הבעיה הביטחונית הוא הידברות מיידית עם העם הפלסטיני ומנהיגיו, לשם הקמת מינהל פלסטיני בשטחים המוחזקים, לקראת היווצרות מדינה ערבית פלסטינית, שתהיה קשורה עם ישראל באמנה ביטחונית, כלכלית ומדינית, הממשלה נמנעה מהצגת כל תוכנית שהיא. אנו מצידנו השתדלנו למלא את החלל הריק שנוצר והעלינו הצעות מטעמנו לפתרון הסיכסוך הישראלי-ערבי.

רצינו למשוך להצעותינו תשומת לב, אך לא קל בכנסת למשוך תשומת לב לענין רציני. אומנם, כשיש עניין פיקנטי, או כשמתעוררת שערוריה קטנה, יש תשומת לב ויש גם דיווח גדול בעיתונות. אבל נאום רציני, ויהיה גם מהפכני ומעמיק, יכול לזכות לכל היותר לקהל של 20 ה״כיס, שהורדמו על ידי נאומים קודמים.

יוצאות מכלל זה הצעות סיכום בוויכוח מדיני. הנוהל הוא כלהלן: אחרי שנסתיים הוויכוח, ולאחר שניתנה תשובת הממשלה, נקרא לדוכן נציג כל סיעה המציעה הצעת סיכום. הנציג קורא את ההצעה באוזני הכנסת, והכנסת מצביעה על כל ההצעות, בזו אחר זו.

נוהל זה מביא לנוכחות מירבית באולם המליאה. כל סיעה משתדלת להזעיק לאולם, לפני ההצבעה, את כל הח״כים שלה המסתובבים במזנון ובחדרים, אף כי רובם לא הקשיבו כלל לוויכוח. הממשלה עצמה מבקשת להדגיש

228