המדינית של מפ״ם את ״תוכנית השלום״ של המפלגה. למעשה מהווה תוכנית שלום זו נסיון להתאים את תוכנית 1961 למציאות שנוצרה אחרי מלחמת ששת הימים. כלפי סוריה ומצרים נוקטת התוכנית קו בלתי מתפשר. בפועל מציעה מפ״ם סיפוח הרמה הסורית לישראל. מעשית פירוש הדבר המשך המלחמה עם סוריה תוך סיפוח רשמי או בלתי רשמי של הרמה לישראל.
ממצרים תבעה מפ״ם להכיר בקיום ישראל ולהסכים לשלום רשמי עמה, בתנאים הבאים:
* סיפוח רצועת עזה לישראל.
* שייט ישראלי חופשי במצרי טיראן ובתעלת סואץ.
* פירוז מדבר סיני, כדי להסיר אחת ולתמיד את האיום המצרי על גבול ישראל.
מכיון שברור לחלוטין שאין שמץ של סיכוי לכך שממשלה מצרית כלשהי תסכים להסדר מעין זה בעתיד הנראה לעין, פירוש הדבר, למעשה: המשך המלחמה עם מצריים, תוך סיפוחו של רצועת עזה וחצי האי סיני.
מבחינה זו לא נותר כל הבדל בין מפ״ם ובין ״חירות״.
בגיזרה הירדנית הציעה מפ״ם ברית בין ישראל והמלך חוסיין. לפי תוכנית מפ״ם, ירושלים השלימה היא בירתה של מדינת ישראל. כלומר, חוסיין נדרש להכיר רשמית בסיפוח ירושלים המזרחית לישראל. יחד עם זה תבעה מפ״ם מירדן להסכים לתיקוני גבול הכרחיים להבטחת ביטחונה של ישראל בשאר שיטחי הגדה. התוכנית לא פירטה את היקפם של התיקונים המוצעים, אך מתוך רמזים שניתנו על ידי אנשי צמרת המפלגה ברור כי הכוונה היא לספח לישראל את אזור לטרון, את השטח שמצפון לכביש ירושלים עד רמאללה, את קלקיליה, את טול-כרם, את ג׳נין ושטחים בהר-הברון. אחדים מאנשי הצמרת של מפ״ם הרחיקו לכת ואימצו לעצמם חלקים ניכרים מתוכניתו המפורסמת של יגאל אלון.
ברור, ששום משטר ירדני אינו יכול להסכים לכך, כיוון שמבחינת ירדן פירושה המעשי של ההצעה כניעה מוחלטת לישראל והסכמה להתפשטותה. מפ״ם אינה מציעה לשאול את תושבי הגדה לרצונם, ואינה מעניקה להם, בתוכניתה, את זכות ההגדרה העצמית.
מצאנו על כן לנכון - מדי פעם - לכוון את חיצי ביקורתנו לעבר מפ״ם, כפי שמשתקף במקצת מחילופי הדברים דלקמן, שנאמרו עוד בטרם פירסמה הוועדה המדינית של מפ״ם את תוכניתה:
...כל הפתרונות לבעיות הכלכליות מוכרחים להיות מבוססים על תחזית פוליטית, על תשובה על השאלה: לקראת מה אנחנו הולכים?
יש היום לפחות ארבעה פתרונות אפשריים לגבי העתיד הקרוב של המדינה.
אפשר - ובוודאי יש דיעה כזאת - להחזיר את השטחים, כולם או חלקם, עם תנאים או בלי תנאים. זו דרך אחת.
אפשר לספח את השטחים למדינת ישראל ולתת לתושביהם אזרחות ישראלית. זאת אומרת, למעשה, להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית. זה צריך להיאמר פעם בגלוי.
ישנה דרך שלישית: להפוך את השטחים הכבושים למין קולוניה בתוך המדינה, להפוך אותם למעין תחום מושב, כפי שזה משתקף מדבריו של חבר-הכנסת בן-גוריון, שהתפרסמו הבוקר, בניסוחו שלו. פתרון שפירושו להפוך את איזורי-הכיבוש לקולוניה בתוך המדינה, לצרף אותם למדינה, אבל לא להפוך את הערבים לאזרחי המדינה, אלא לתושבי מין תחום מושב כזה, ואני חושש מאוד ששר-הבטחון החדש שותף לדיעה זו.
ישנה דרך רביעית, זו שאנחנו דוגלים בה - ואני •מבין שאנחנו לא היחידים הדוגלים בה - להפוך את השטח הזה למדינה פלסטינית שתהא קשורה בישראל, קשורה בפדראציה פוליטית, צבאית...