פה ושם החלו כבר בהתנחלות, ואנו בכנסת חיפשנו הזדמנות מתאימה כדי לומר את דברנו בסוגיה זו. ההזדמנות נקרתה לנו כאשר שמואל תמיר העלה הצעה לסדר היום, בה תבע להתנחל מיד בכל השטחים המוחזקים, בטענה שזה יבטיח את השלום. ראש הממשלה המנוח, לוי אשכול, ענה בסגנון לגלגני, ותבע להסיר את ההצעה מסדר היום משום שהממשלה מטפלת בכל המרץ בהקמת התנחלויות. הצעתו נתקבלה.
אבנרי נמנע מהצבעה ואגב הנמקת ההימנעות, הצהיר:
נמנעתי מהצבעה, כי לא ידעתי מה ההבדל בין שני הצדדים.
זהו ויכוח בין שני נחלנים. הקול קול תמיר, והידיים ידי אשכול. ואני אינני פוחד מהקול של תמיר; אני פוחד מהידיים של אשכול.
ההסרעה שלפנינו היא הכרעה גורלית. ההיסטוריון בעוד מאה שנה יאמר: כאן, בנקודה הזאת, נפלה ההכרעה על גורל המדינה.
התנחלות פירושה סיפוח. אם היה איזה ספק בכך, בא ראש-הממשלה שלשום, ובתשובה לשאילתה שלי אמר בפירוש: במקום שתקום התנחלות, שם מדינת ישראל.
מנחם ידיד: כואב לך על כך ?
אורי אבנרי: סיפוח פירושו שלא יהיה שלום; לא עם המדינות הערביות שמסביבנו,
לא עם הפלסטיני שבתוך הארץ.
ההסמקות של חבר-הבגסת תמיר היום, ובפעמים אחרות, מזכירות לי ספר בשם 1984, שעליו מתנוססת הסיסמה ״המלחמה היא שלום; העבדות היא חרות; הבערות היא כוח״.
כנגד זה אנו אומרים: אין עתיד ללא ביטחון; אין ביטחון ללא שלום, ואין שלום ללא הכרה בזכויות הזולת.
מיום ליום מתרבות ההוכחות לכך שהעם השכן מוכן להידברות של שלום. למושל סקרגטון הוגשו, באמצעות השגרירות האמריקאית, שתי עצומות של ערבים פלסטיניים, שרצו להביע באוזניו את רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית, שתחייה עמנו בשלום. היתה הכרזתו של השיך אל-ג׳עברי בזכות מדינה פלסטינית; היה מאמר של עזיז שאחדה בזכות מדינה פלסטינית; היה מאמר של עסקן חשוב, אל-פארוקי, בעתון ״אל-קודס״ המופיע כאן בירושלים, בזכות מדינה פלסטינית.
וחשוב מכל: אף אחד מאלה, שקראו בגלוי להקמת מדינה פלסטינית, לא נפגע עד היום הזה על-ידי שום מעשה- טרור של אירגוני-החבלה. זוהי עובדה שיש לתת עליה את הדעת!
כשעלה בפעם שעברה על דוכן זה, קרא חבר-הכנסת תמיר שיר של משורר מסויים. אקרא no את הדיעה הנגדית, קטע שפורסם היום בעתון, בעתה ״הארץ״:
״בכבוד הראוי, תיבת-דואר 4684 תל-אביב, הידועה בציבור כתנועה לסיפוח השטחים המשוחררים;
אני שונאת אותך.
את המודעות הדמגוגיות הפוטשיסטיות שלך, את ההיסטריה הלאומנית המבחילה שלך, את פניותיך לגנראלים שיקחו את העניינים לידיים, את עצם קיומך.
לכי בדרך כל הארץ (השלמה)
חתום: סילבי קשת.״
ההחלטה על ההתנחלות פירושה בחירה היסטורית. זו הבחירה העומדת לפנינו היום; מדינה צלבנים החיה על חרבה לנצח; או מדינה החיה לבטח, בשלום וברווחה.
כבוד היושב-ראש, אני חרד, ואני רוצה להביע את חרדתי העמוקה הזאת. שכאן יתקבלו