הכרעות היסטוריות בלי שיתופו של העם, בלי שיתופה של הכנסת, על-ידי 22 חברי-הממשלה לבדם.
תהיה ההכרעה כאשר תהיה - ההיסטוריה תתבע אותנו, חברי-הכנסת, לדין, אם תתקבל החלטה כלאחר יד, בלי שאנחנו נדון בעצמנו.
ממשלת ישראל לא חשבה כלל להתייצב ברצינות בפני האתגר המרכזי של דורנו: השגת השלום. היא נגררה אחרי עובדות שנוצרו על-ידי אחרים. בחברון, הלכה לה קבוצת אנשים, קבוצה של אנשים בלתי-אחראיים, מטעם תנועה שעם ראשי אוהדיה נמנים גם פאשיסטים מוצהרים - והתנהלה שם בבית-מלון, קבוצה זו רימתה את שלטונות צה״ל ומעלה באמון המושל הצבאי. הממשלה גילחה כאן אוזלת יד גמורה. היא לא התיצבה מאחורי המושל הצבאי. שני שרי ממשלה רצו לחברון כדי לברן את המתנחלים. שר העבודה דאז, יגאל אלון, הדוגל בסיפוח עמק-הירדן אך בהחזרת חברון לחוסיין, הבטיח למתנחלים אלה שיכון ועבודה, ולמעשה ריבונות ישראלית מלאה.
החלטנו לנצל את המיכסה שניתנה לנו ולהקדש אחת ההצעות לסדר יום שהוקצבו לסיעתנו לפרשת ההתנחלות בחברון:
מי הם הצדדים בוויכוח הזה?
מצד אחד! המושל הצבאי של צבא-הגנה-לישראל.
מיהו המושל הזה? קלגס? שליט עריץ?
המושל הצבאי בחברת הוא האיש האחראי לבטחון מדינת-ישראל, הוא האחראי לבטחון המתנחלים, הוא האחראי לבטחון החיילים, שהם בני העם כולו. הוא אחראי לחיי נשים וילדים במדינת-ישראל. הוא אחראי למניעת אי-שקט. הוא אחראי לשמירת הבטחון. עליו רובצת אחריות עצומה - לא לחברון בלבד, כי אם לכל מדינת-ישראל. האם לא ראוי המושל הצבאי הזה, בתפקידו האחראי הזה, למלוא הגיבוי והתמיכה של הבית הזה, של העם הזה, ובייחוד של אותם שהם הראשונים לצעוק הידד, כאשר מזכירים את שמו של צבא-ההגנה-לישראל ?
ומצד שגי! קבוצת אנשים שהלכו לחברון.
לא חשוב מי הם. לא חשובה השקפתם. חשוב מה עשו, ומה הם עושים.
הם באו לחברון במירמה ובכחש, ותוך מעילה באמונו של אותו מושל צבאי. אישר זאת שר-הביטחון מעל במה זו. הם ביקשו רשיון ל-48 שעות, על-מנת לרמות. את מי לרמות? את צה״ל, את האיש האחראי לביטחון בחברון ובמדינה. קריאה : אתה מבקש את גירושם ?
אורי אבנרי: עוד אגיד מה אני מבקש.
הם נשארו בחברון אחרי נסיגת הממשלה בפרשה זו, נסיגה שביישה את המושל הצבאי, שבאה בניגוד לדעתו של האיש הפועל על-פי שיקולים ביטחוניים.
ואיך הם התנהגו במקום? זכורים לנו הדיווחים על תהלוכות והפגנות חמושות, תוך התגרות בתושבים. זכורה לנו הפגישה עם ראש-העיר, הפגישה שהמושל הצבאי הפסיק אותר״ הפגישה בה אמרו המתנחלים לג׳עברי: אתם, תושבי חברון, יכולים להישאר כאן או ללכת מכאן.
לאחר מכן התחיל אחד המתנחלים - נדמה לי כי הוא אחד מהשלושה שעליהם חל צוהגירוש - להיצמד לראש-העיר, כשהוא נושא נשק. הוא הלך אחריו לכל אשר הלך, כדי״ להטיל עליו אימה וטירור.