משוריינים, סוסים וכלבים, כדי למנוע מקבוצה קטנה מאוד של ישראלים לעשות מחווה של אחווה בתוך השטח של מדינת-ישראל.
האם יש דין אחר למי שהולך היום לאזור של מימשל צבאי, בשטח מוחזק, במצב-החירום, בניגוד להחלטת המושל הצבאי ?
יש צד שלישי לפרשה - התושבים של חברון, והאיש הזה ששמו אל-ג׳עברי.
שר-הביטחון איננו נוכה כאן. בהעדרו, אני רוצה לקרוא דברים שאמר שר-הביטחון על פרשה זו. הדברים נאמרו בראיון שניתן לסופר ״מעריב״, ולהלן דבריו של שר הביטחון!
״ייתכן שאילו היו באים לראש-עירית חברון - אל-ג׳עברי - ואומרים לו שיש יהודים הרוצים להתיישב בחברון - אינני בטוח שלא היה אומר ,בואו;נברר איך ומה, מה אתם רוצים ? שכונה נפרדת? בתוך העיר? רק לצורכי דת? או גם למטרות חילוניות?׳
״אבל אותו ראש עירית חברון, ייתכן שהיה אומר ושואל עוד משהו: ,האם אתם רוצים לחיות אתנו, או אתם רוצים מה שנקרא - ״לגאול את חברון״, ולייהד אותה? כלומר לסלק אותנו, ולהיות במקומנו ? אז אתם יכולים, כמובן, בכוח החרב - אתם השליטים היום - לעשות הכל-
״במשך השנה נרקמה בינינו מערכת-יוזסים פחות או יותר הוגנים, כלומר - אנו אומרים להם והם יודעים מה אנו רוצים, מה אנו עושים, ומה איננו עושים. ובמערכת-יהסים זאת, הוא היה יכול לשאול - ודווקא הוא, ראש-עירית חברון - יכול היה לשאול את השאלה הזאת? האס אתם רוצים לחיות אתנו, או במקומנו ? האם זו תנועה להתנחלות, כלומר להפוך את הברון הערבית ליהודית, או רוצים אתם להקים ישוב עברי בחברון? והשאלה איננה רק בחברון, או דווקא חברון.״
בדבריו אלה הביע שר-הביטהון, למעשה, את דעתו נגד אותה קבוצה ונגד מעשיה, ובזכותו של ראש-עיריית הברון.
כאשר שר-הביטחון נותן תעודת-הכשר מרחיקה לכת לאותו שייך אל-ג׳עברי, הוא יודע מה עשה אל-ג׳עברי, במשך ארבעה-עשר חודשים, כדי לשמור על השקט והביטחון, שר-הביטחון מעיד על כך.
שר-הביטהון איננו סיעה של כמה אנשים, שקולם רם ונישא בבית הזה כאשר יש צורך לנאום נאומים, אבל שחלקם בביטחון הוא עדיין זעיר ביותר.
שמואל תמיר: מופקר שכמותך, האם אתה מדבר אתנו על ביטחון ?
אולי א32רי: כן, אני מדבר על ביטחון. אתה לא היית בצה״ל, אני הייתי בצה״ל.
שמואל תמיר: היית משתמט משלוש מחתרות!
אורי .אבנרי: אתה לא היית בצה״ל, אתה לא תתווכח. אני הייתי בחזית חברון במלחמה.
אליעזר שוסטק : ״התנדבת״ לצה״ל... מהמחתרות ברחת !
אורי אבנרי: אני מציע לכל הסיעה הזאת לא להתווכח על העבר בצה״ל, כל חברי הסיעה בלי יוצא מן הכלל - תשבו בשקט.
שמואל תמיר: משתמט מכל המחתרות!
אורי אבנרי: ובכן, כאשר שר-הביטחון נותן תעודת-הכשר לראש-עיריית חברון, יש מישקל״
וצריך להיות לכך מישקל בבית הזה.
אין זמני מרשה לי לספר עכשיו את הסיפור המלא של מה שקרה בחברון ביום הראשון של הכיבוש. ביום הראשון של כניסת צה״ל, התקיימה פגישה בין המפקד המקומי ושייך אל-ג׳עברי ובאותה פגישה נתקבלה התחייבות מסויימת על-ידי שני הצדדים.