גבירתי! האם את מאמינה שמנהיג מצרים יכול או רוצה להגיע בדרך זו למשא ומתן ישיר ולחוזה הדדי?
אם אינך מאמינה, והרי את אומרת וחוזרת שאינך מאמינה - מה ההגיון המדיני בשלילת יוזמת המעצמות מצדנו? אם את בטוחה ששום דבר לא יצא מיוזמה זו, בגלל סירוב המצרים, מה טעם בכריית תהום בינינו ובין אחרוני ידידינו בעולם, הרואים ביוזמה זו פתח להצלה, ודרך להצלת שלומם ושלום העולם ?
אם, לעומת זאת, את מאמינה כי יש סיכוי סביר ששליט מצרים יקבל, בסופו של דבר, ואחרי תימרונים שונים, את עיסקת החבילה האמריקאית, זאת אומרת שיסכים למשא-ומתן ישיר ולהסכם ישיר, כפי שהבטיח בשמו המלך חוסיין - מהי זכותך המוסרית והמדינית להתנגד לכך ולחבל ביוזמה זו? האם החלטות הכנסת, האם המדיניות המוצהרת שלך, לא היו מחייבות אותך במקרה זה לתמוך ביוזמה?
כנסת זו סמכה את ידיה על החלטת !מועצת הבטחון. היא קראה למשא ומתן ישיר ולחוזה שלום ישיר, מבלי להתנות זאת בשום תנאי של סיפוח שטחים.
אני מזמין אותך, גבירתי ראש הממשלה, להשיב על שאלה פשוטה זו תשובה פשוטה.
אני מעז לומר מראש שתשובה כזאת לא תנתן ולא תיתכן. מפני שאין בעמדת ממשלתך שום הגיון - אלא אם כן מנוי וגמור עימת לוותר על שלום שאין בו סיפוח שטחים גדולים.
כדי להצדיק את עמדתה, ולטשטש את האמת הפשוטה שקיימת בדירה בין שטחים בלי שלום ובין שלום בלי שטחים, מפזרת הממשלה הערכות וידיעות על יוזמת המעצמות, שאינן תואמות את המציאות. האמת היא זו!
(א) מנוי וגמור עם •ממשלת ניכסון למצות כל אפשרות של הסדר אמריקאי סובייטי במרחב שלנו. אם נחבל בכך, אנו יוצרים סכנה ממשית של התרחקות הרת סכנות בין ישראל ובין המקור העיקרי לתמיכה מדינית, כלכלית וצבאית בה.
(ב) בדעת הקהל האמריקאית גוברת בצורה בולטת וקיצונית הנטיה לנטוש התחייבויות גלובאליות. אם תעורר ממשלתנו את הרושם כי ישראל מחבלת בסיכויי השלום בכוונה תחילה כדי להחזיק בשטחים כבושים, עלולות התוצאות להיות הרות שואה בשנים הבאות.
(ג) ברית המועצות פועלת בכל כוחה כדי לשכנע את מצרים לקבל את עיקרי ההצעה האמריקאית, לא מתוך אהבה יתירה אלינו אלא מתוך ראיה מפוכחת של האינטרס הסובייטי. בניגוד להודעות המופצות בישראל, התשובה הסובייטית האחרונה היתה היובית בעיקרה, וכך נתקבלה בממשלה האמריקאית.
(ד) בצמרת המישטר המצרי יש התרוצצות בין חוגים קיצוניים ובין שואפי הסדר. בוושינגטון מאמינים כי עבד-אל-נאצר הוא בצד המתון. תשובתו לגרומיקו, שוב בניגוד להודעות המופצות בישראל, היתה הסכמה להמשך המשא ומתן על ההצעות האמריקאיות, תזוזה מסויימת לכיוון הרצוי.
אין בטחון ששליט מצרים יוכל בסופו של דבר ללכת בדרך המוצעת על-ידי האמריקאים. הדבר תלוי לא מעט בהצהרות ובמעשים של ממשלת ישראל. הדבר תלוי גם בהלכי הרוח בעם הפלאסטיני ובאירגוני הפידאיון. מבחינה זו בוודאי היה קל יותר להגיע להסדר אילו היתה