לכל מי שירצה להגיב בנוסח: ,מה אמרנו ? אנשי ,העולם הזה, מעוניינים רק במין!״ ואומנם היו עיתונאים שנתפסו לכך. בכל זאת ראינו חובה לעצמנו לבל להירתע.
י הסעיף הקיים אינו פוגע רק בהומו-סכסואלים, שאיש אינו יודע מה מיספרם. הוא נוגד קודם כל את התפיסה. הדמוקראטית, המעניקה לכל אדם את הזכות לחיות את חייו הפרטיים כאוות נפשו, כל עוד אינו פוגע בזולתו.
השר רמז בבירור שהוא בעד תיקון כזה. אבל, אמר, שיש לכך התנגדות חריפה מצד חוגים רבים, ולא: רק דתיים, ויש לחכות שהזמן יעשה את שלו.
לדעתנו זוהי בעייה ציבורית, ועל הציבור לעסוק בה, עד לתיקון המעוות. איש זולתנו לא היה מעז להעלות נושא זה על סדר-היום של הכנסת.
ויכוח עקרוני התנהל במליאה כאשר החל הדיון בהצעת התיקון לחוק הדרכונים. זוהי הצעה מחפירה, הנותנת בידי שר-הפנים סמכות בלתי-מוגבלת לבטל ולשלול כל דרכון של אזרח ישראלי בחו״ל, ולסרב לתת דרכון לאזרח שהגיע לארץ לפני פחות משנה.
לגופו של עניין לא נבדלה עמדתנו בהרבה מדברי ח״כ שופמן, שדיבר לפני אבנרי, ודברי הפרופסור קלינגהופר, מיקוניס, וילנר ופלד, שדיברו אחרינו, אך ניצלנו את ההזדמנות כדי להבהיר עמדה עקרונית בשטח חוקי העליה:
אם רוצה הממשלה שעולה חדש יישב לפחות שנה רצופה בארץ, לפני שיזכה בדרכון ישראלי, הרי הדרך הנכונה והאמיצה היא להציע שינוי בחוק-האזרחות. כלומר: לא יקבל אדם אזרחות ישראלית, אלא אם התגורר בה לפחות שנה רצופה, למד משהו על ההווי שלה, ואולי גם רכש ידיעה כלשהי באחת משתי שפות הארץ. בקיצור, ילך החוק הישראלי בעיקבות חוק-האזרחות, של ארצות-הברית.
לכך דרוש אומץ-לב, כי כאן אנו נוגעים באחת הפרות הקדושות של המישטר הקיים: חוקהשבות וכל הנובע ממנו.
הייתי רוצה להבהיר כאן את עמדת סיעת ״עולם הזה - כוח חדש״ לגבי חוק השבות. אנו בעד עליה לישראל. אנו בעד עליה המונית. אילו היה קם במדינה מישטר חדש, ברוח עקרונותינו, היה פותח דרכים חדשות לעליה, למשל מברית-המועצות. אני מקווה שלא ירחק יום וה.
אולם חוק-השבות אינו דרוש לצורך זה. יתכן והיה מקום לחוק כזה כהפגנה של השינוי הגדול שחל עם קום המדינה, כהפגנה נגד המישטר הקולוניאלי הבריטי שקדם לה. אולם האם יש מקום לחוק זה כיום ? האם בכלל יש מקום לחוק המפריד בין עמים ודתות, בין יהודי ושאינו יהודי, מה גם שאיננו יודעים מיהו יהודי?
מדינה זו שייכת לכל אזרחיה, עברים וערבים ואחרים, ואין מקום בחוקיה לשום הבדלה בין אזרחים או מועמדים-לאזרחות על פי המוצא, הלאום, הדת והעדה.
על דברים אלה הגיב מיד ח״כ מיקוניס. הוא ראה בכך הזדמנות טובה להוכיח את הרוח הציונית החדשה של מק״י - ואולי גם הגיב בכך על פסוק מסויים בנאומו של אבנרי:
אנו באים בטענות קשות אל ממשלת ברית-המועצות. אנו תובעים את זכות עלייתם של היהודים, במסגרת הזכות הדמוקראטית של כל אדם לעבור מארץ לארץ, באופן חופשי. איך אנחנו יכולים לטעון זאת בכנות, כאשר אנו עצמנו באים לשלול חופש זה מאזרחי ישראל ?
על כך הטיף לנו מיקונים מוסר, והקדיש לאבנרי את כל החלק הראשון של נאומו. עד כדי כך שבגין התרגז וקרא: ״מה אתה מתווכח רק איתו? יש עוד סיעות בכנסת! התווכח גם איתנו!״