ואני מתנגד לייצור ילודה סטטיסטית. כלומר, שנייצר ילדים בלי אפשרות לחנך אותם, בלי אפשרות,
לתת להם הזדמנות לחיים נאותים, רק כדי לשמור על סטטיסטיקה יפה בארץ הזאת.
בעת דיון על הצעת חוק ממשלתית לתיקון הוראות חוק מס הרכוש, מצאנו לנכון להגיב על דברי נציגי •מפלגות הימין בבית, שדרשו להקטין את שיעורי המיסים:
לפני שאגע בדברים לגופם, אני מוכרח לומר, בתגובה על דבריהם של כמה מהנואמים הקודמים, שדבר אחד נפלא ממני, והוא שדוברי הימין באים בכל ויכוח כזה ורוצים להוריד ממים, בעוד שהם עצמם, בוויכוח אחר, באותו יום או ביום לפני זה או אחרי זה, דוגלים במדיניות שכל כולה הגברת הצורך בעומס בטחוני יקר והולך. אין כל קשר בין הנאום האחד לבין הנאום השני. אני נתקל בתופעה זו כבר שנתיים, ובמיוחד בתשעת החודשים האחרונים. לפעמים אני מתפלא באמת איך אגשים המכינים שני נאומים מיישבים אפילו לגבי עצמם את הסתירה המהותית הזאת - כאשר בנאום אחד הם באים ודורשים סיפוח שטחים, הקמת :אימפריה, הכרזת מלחמת נצח על העם הערבי או השלמה עם מלחמת נצח עם העם הערבי כאשר מחירו של הנשק הולך ומתייקר משנה לשנה, ואנחנו עומדים לפני הכנסת !נשק למרחב שיהיה בסדרי גודל של יוקר חדשים לגמרי, ובאותו זמן באים ואומרים שצריך להוריד מסים, לשחרר אנשים ממסים, ולשחרר בעיקר את בעלי הרכוש.
באותו דיון חזרנו והצענו לאחד את המיסים השונים למיניהם כדי להוזיל את יוקר המימשל:
האזרח מבולבל מרוב מסים. אילו היו המסים מרוכזים, הרי היה האזרח יודע כמה הוא משלם, :והממשלה היה יודע כמה הוא על כל שלוחותיו, גובה.
מובן שריכוז המסים מאפשר צמצום המנגנונים. חסרונה העיקרי של ההצעה הנוכחית הוא בכך שהיא חלקית: היא פשוט אינה מספקת. המגמה צריכה להיות תיק אחד לכל משלם מס. .בתיק זה צריך לרכז את כל סוגי המסים, העירוניים והארציים כאחד. ריכוז של כל סוגי המסים - מסי הכנסה ומם רכוש - במסגרת אחת היה מאפשר גביה נכונה וצודקת יותר של המסים.
אשר למיסי הרכוש הנגבים היום:
מסי הרכוש הנוכחיים הם רגרסיביים. הם אינם מתחשבים בהכנסתו של משלם המם. אם אדם הוא בעל רכוש וגם בעל הכנסה גבוהה, ודאי שאינו צריך לשלם אותו שיעור של מס רכוש שמשלם חברו, המתפרנס בעיקר על רכושו והחסר כל מקור פרנסה אחר. והנה דווקא כאן מבקשים להקשות עוד יותר על בעל רכוש המתפרנס מהשכרת רכושו ושהוא חסר מקורות מחייה נוספים.
בין החוקים הפיננסיים שמור מקום נכבד למילוזת שהמדינה מקבלת. כדי שהמדינה תוכל להוציא אמיסיות, היא זקוקה לחוק מטעם הכנסת. לפיכך מובאים עניינים אלה לבחינת הכנסת. אין חולק על כך שהמדינה זקוקה לכספים, אבל אם היא מקבלת הלוואות, עליה להקפיד על התנאים, על גובה הריבית, על מניעת התעשרות קלה של סוכניה באח ובחוץ-לארץ על חשבון כולנו.
לפני כתשע שנים קיבלה הכנסת את הוק מילווה פיתוח, שאיפשר לממשלה לקבל מילוות-פנים לתקופות ארו-