נגד החלת דין הרציפות על חוק האזנת-הסתר הצביעו, מלבד סיעתנו, גח״ל, אגודת-ישראל ושתי הסיעות הקומוניסטיות. רפ״י הצביעה עם הממשלה.
אנשי מפ״ם נמנעו מן ההצבעה, אחרי שאחד הדוברים נגד החוק ציטט באריכות את דברי מפ״ם על חוק זה בכנסת הקודמת. אז תקפה אותו מפ״ם, שהיתה אז באופוזיציה, בחריפות קיצונית.
• דיירים ובעלי במים
ישראל היא מדינת שיכונים. אין בה וכמעט ולא היתה בה מאז קום המדינה - בניה להשכרה. מדיניות הממשלה מכריחה אותנו להוציא רבבות לירות למטרות שיכון, תחת לנצל כסף זה להשקעות פרודוקטיביות, שעשויות היו לקדם את משק המדינה במידה רבה. אילו היתה הממשלה מעודדת את הבניה להשכרה, יוצרת ,גיוון טבעי בין דירות להשכרה ודירות למכירה, עם יכולת בחירה לבל משפחה - היו נמצאות ההשקעות המתאימות לצורך זה.
בעת הדיון על מדיניות משרד השיכון ניתנה לנו ההזדמנות למתוח ביקורת על מדיניות זו, וכל הנובע הימנה:
לא קל לנואם אופוזיציוני לשאת את דבריו בוויכוח זה אחרי נאומו המזהיר של הדובר הראשי של האופוזיציה - שר-השיכון בכבודו ובעצמו.
אפשר לברך את השר על כך שהוא יוצר מסורת חדשה בחיים הפרלמנטריים, בהתאם לקו הכללי של מפלגתו.
מפ״ם היא מפלגת הקופוזיציה - האופוזיציה שבתוך הקואליציה, וחברת הקואליציה שבתוך האופוזיציה. זה מחייב קצת זריזות מילולית - אבל זה נוח מאד מבחינה ציבורית.
הנה בא השר אתמול והשמיע רבות מטענות-הקיטרוג שיש להשמיע - וכל זה כדובר הממשלה, הנוכחית, שאינה שונה ביסודה מאותן ממשלות, האחראיות לכל אותם הליקויים, המחדלים וההזנחות עליהם הוא הצביע בצדק.
אם כבוד השר יישאר עיקבי לכך גם במעשיו, בוודאי תבוא עליו ברכתנו. אל יכעס עלינו אם נביע קורטוב של ספק בכך. לא חלילה מפני שאנו מפקפקים בכנותו, אלא מפני שכמה וכמה מליקויים אלה נובעים ממהותו של המישטר ומשיגרת השלטון, שלגביהן אין מפלגתו בבחינת יוצאת-דופן. לא נותר לנו, איפוא, אלא לחזק את דברי השר, ולהוסיף עליהם כהנה וכהנה.
כבוד השר דיבר על שורות הקוביות המכערות את הארץ לאורכה ולרוחבה, עד כי שינו לחלוטין את החזות הטבעית של ארצנו היפה, זו השמורה בזכרוננו.
אולם, עם כל הכבוד, איננו מוכנים בשום פנים לקבל את הצידוק הנוח, אותו מעניק כבוד השר לקודמיו הרבים והמגוונים.
אין זה נכון כלל וכלל כי מהירות הבנייה וקצב העלייה חייבו בנייה מכוערת, ללא השראה, ללא גיוון, ללא התאמה מינימלית לאופי הארץ - אותן הקוביות מדן ועד אילת, אותן הקוביות בהר ובגיא, בשפלה וברמה, אותן הקוביות בין גבעות מוריקות ובמידבר הצחיח.
זה לא היה הכרח - לא כלכלי ולא אנושי. היו בארץ, ישנם בארץ, אדריכלים מעולים, ,ותיקים וצעירים, שופעי-רעיונות ורבי-מעוף...