כל דברי חבר-הכנסת שם-טוב היום חזרו על ההצעות שאנחנו הצענו בשבוע שעבר. אך גם סיעתו הצביעה נגד הצעתנו, או שלא נכחה באולם בעת ההצבעה.
רוזן: מי מאושר כמוך...
אבנרי : אני פשוט תמה מדוע סיעת מפ״ם היא בעד דיון כאשר מדברים על הצעת-
חוק מישנית, ואילו כאשר מדברים על עיקרי הדברים, הנוגעים ל-200 אלף דיירים, היא מצביעה נ ג ד דיון, אם על-ידי הצבעה באולם, אם על-ידי אי-נוכחות באולם.
כאן מתקיים פסוק של לנין, שאמר שיש אנשים המצביעים ברגליים.
אחרי שהכנסת הורידה את הצעתנו מסדר-יומה, ועל-ידי כך סגרה את הדלת הראשית בפני דיון רחב וממצה בשאלה סבוכה ורבת-פנים זו, נפתחה עתה דלת אחורית, ודרכה מתפרצים כיום חברי-הכנסת הנכבדים, שהצביעו לפני שבוע נגד הדיון.
ועכשיו אגיד לך מה ההבדל, חברת-הכנסת אלוני. ההבדל הוא בכך שהדלת האחורית בטוחה, שאין בה סיכון. כי מן הדיון של היום לא מתחייבות שום מסקנות מעשיות. בעד הצעת-החוק שלפנינו יצביעו כולם - וגם אני. איך אפשר להצביע נגדה? הרי היא באה רק לתקן עיוות קטן, הנובע מן הבעייה הגדולה.
מן הדיון הזה לא מתחייבות שום תוצאות. אילו היו פותחים את הדלת בפני דיון כללי בבעייה זו, היו צריכות הסיעות להכריע בין בעלי-הבתים והדיירים. והן אינן רוצות להכריע --י כי כך היו מפסידות קולות, אם מכאן ואם מכאן.
נושאי החקיקה בכנסת הם רבים ומגוונים ונוגעים בכל שיטחי החיים. ח״כ הרוצה להיות נאמן לתפקידו ולבוחריו, צריך להיות בקי בקשת רחבה של נושאים, ללמוד בעיות מסובכות, להיות ער להתפתחות החברה ולתמורות - בתנאייה וכלכלתה.
הכנסת עוסקת - בכל - החל משילוט בצידי דרכים, זיהום שפת הים על-ידי שפיכת שמנים, גימלאות לעובדי המדינה וכלה בנושא בעל משמעות עקרונית כפשע השמדת עם.
עבורינו היתה הישיבה בכנסת בחינת אתגר. בחנו כל נושא ונושא שהועלה לעיצומו, כשמדריכים אותנו שיקולים ענייניים ותוך כדי עבודת החקיקה היומיומית ולימוד הנושא גיבשנו עמדות ברורות בנושאים אלה.
בחרנו לעצמנו גם סיגנון דיבור קצר וענייני, ואם מאן-דהוא שקדם לנו בוויכוח השמיע את טענותינו, נמנענו מלחזור עליהן ובכך לשעמם לריק את הבית.
כשהחלה באיחור מה עבודת החקיקה השוטפת, נטלנו את רשות הדיבור כדי להביע את דעת סיעתנו על הצעות החוקים המועלות.
בדיון על הצעת-חוק הנוגעת לשלטים בצידי הכבישים, תבענו, - לאסור כל שילוט כזה גם במרחק של מאה מטר מן הכביש:
השלטים בצידי הכבישים אינם מעוררים רק שאלה של בטיחות, כפי שנאמר בדברי ההסכר; הם מעוררים שאלה עמוקה של יהם האדם הישראלי אל נוף מולדתו.
המגע עם הטבע הוא מקור לא-אכזב של השראה לאדם, ובייחוד לאדם העירוני. בצאתו מעירו, הוא מושפע באופן מודע או בלתי-מודע מן הנוף הסובב אותו. חדוות ההיים שלו מתחדשות, שורשיו בנוף ארצו מתעמקים. מראה ההרים והעמקים, הנחלים והחורשות, חוזרים