העובדה שאינה ניתנת לעירעור היא שדיעות השנויות במחלוקת אמיתית, דיעות
נונקונפורמיסטיות באמת, אינן מושמעות, לא ברדיו, לא בטלוויזיה. ובל -
שושנה ארגלי״אלמוזלינו: שומעים יותר מדיי
אודי אבנרי: אני יודע. הצנזורה הקיימת לא מספיקה לכם. הייתם רוצים ללחוץ עוד קצת,
וארם עוד תלחצו. אם יהיה לכם, חלילה, רוב יציב בכנסת אחרי הבחירות הבאות קל לתאר מה תהיה דמות הטלוויזיה אז!
התגמול המגיע למשרתים במילואים נידון מספר פעמים כבר במושב הראשון של הכנסת השישית, בשנת 1966. תחילה נתעורר העניין בעקבות הצעה של שר העבודה להכניס מספר תיקונים בנוהל הקיים. כנואם ראשון בירך אותו אבנרי על כך, והציע כמה תיקונים נוספים: שתשולם לאדם המשרת במילואים משכורתו המלאה, ולא רק עד 650 ל״י לחודש. שכל המשרת במילואים יקבל לפחות 250 ל״י לחודש, אפילו אם הוא מרוזיח בחוץ פחות. שישולם הסכום המלא לא רק לאדם המשרת 15 ימים רצופים, אלא לכל תקופת-שירות שהיא, וגם לתקופה בלתי-רצופה.
ניצלנו הזדמנות זי כדי להביע דיעה עקרונית על טיפול הכנסת בענייני-בטחון:
... במשך השנים נתקבל בבית הזה הנוהג שמליאת הכנסת בכלל אינה מדברת, אינה מטפלת ואינה דנה בבעיות-בטחון, וכל בעיות-הבטחון עוברות לוועדות. זהו נוהג שהדעת אינה סובלתו.
...אילו היתה הכנסת נותנת את דעתה על מוסד המילואים כשלעצמו, אולי היתה מתווה דרכים חדשות לעיצוב מוסד זה, שהוא בוודאי דרוש, אך השאלה היא אם הוא צריך להיות קיים בדיוק באותה צורה כמו ב-1950, כאשר היינו ישוב קטן יחסית, עם בוגרי-צבא מעטים.
בארצות-הברית, למשל, יש חטיבות-מילואים במיספר מוגבל, בכוננות גבוהה מאד, והמשרתים בהן מקבלים תגמול קבוע, גבוה מאד...
c,
הצעותינו לא נתקבלו.
כעבור מספר שבועות הציע שר העבודה תיקון אחר: שכל סטודנט יקבל תגמול על-פי מינימום של 250 ל״י.
אם עבד במשך ששת החודשים האחרונים, יקבל תגמול לפי השכר שקיבל אז.
אבנרי היה היחיד שנרשם לוויכוח על הצעה זו (אחרי שדיבר, נטל גם פלד את רשות-הדיבור, והוסיף כמה דברים ענייניים.) השר דיבר במשך כמה דקות בלבד, וגם אבנרי דיבר במשך שתיים-שלוש דקות בלבד, כי השר מיהר למקום אחר, וכולם היו מעוניינים שההצעה תתקבל סופית עוד לפני גמר המושב, כדי שהסטודנטים יהנו מן התשלום כבר בחופש הקרב ובא.
אבנרי: לא אעכב את כבוד השר בדברי הרבה זמן.
אלון: ביקשתי לפטור אותי מהחובה לתת תשובה.
אבנרי: אני מקווה שדווקא אאלץ את כבוד השר לתת תשובה.
התיקון הזה הוא בוודאי רצוי ביותר, והגיע זמנו.
יש לי רק פיקפוק אחד. הוא נוגע למינימום שישולם לסטודנטים... הסטודנטים אינם צריכים לקבל תגמולים לפי המינימום, מפני שדרגת-השכר הממוצעת של הסטודנטים, המהווים כוח-עבודה מעולה יותר, עולה בדרך כלל על המינימום.
בא כבוד-השר ואומר: אם הסטודנט עבד בחצי-השנה האחרונה, ייקבעו התגמולים שלו לפי השכר שהשתכר אז. אולם, כבוד השר, אתה יודע - כולנו יודעים - שהסטודנטים אינם