תופעה זו גורמת לאבדן האמונה בטוהר הספורט. היא מסוכנת, מפגי שהיא מפיצה סביבה ריקבון מוסרי וציניזם בלב חובבי הספורט, שרובם משתייכים דווקא לגיל בו יש חשיבות גורלית לחינוך לערכים של טוהר, הגינות ויושר.
השחיתות, הציגיזם והאינטרסנטיות המפלגתית הרסו גם ענפים שהיו, לא מכבר, פאר הספורט הישראלי.
דווקא בכדורסל, למשל, האירה ההצלחה פנים למדינתנו. שחקני ישראל הגיעו למקום השישי באליפות אירופה, שהתקיימה במוסקבה.
אלא שכאן, בארץ, הכשילו העסקנים את הקבוצות. הליגה לכדורסל התפוצצה, בעיקבות האשמות גלויות על מכירת מישחקים, והרמה על המיגרש ירדה פלאים.
יש לעניין זה גם השלכה בריאותית ובטחונית. הספורט מהווה המרצה מכרעת לפיתוח הכושר הגופני של הנוער בכללו. והנה, לא זו בלבד שהספורט הישראלי מפגר ברמת הישגיו אחרי הספורט העולמי בעשר או בעשרים שנה, אלא שגם הרמה הגופנית הכללית של הנוער מדאיגה ביותר.
בשנת 1963 נערך בישראל, לפי הזמנת משרד-החינוך-והתרבות, מחקר על הכושר הגופני של הנוער. ערך את המחקר פרופסור אמריקני בשם אסלינגר. הוא הושלם תוך חצי שנה, אך לא פורסם עד היום. השמועה אומרת כי המחקר הוכיח שהכושר הגופני של הנוער הישראלי הוא מן הירודים בעולם המפותח, ואשמח לשמוע פרטים על כך מפי סגן שר-הזזינוך.
על התופעות הבולטות של שחיתות אפשר להתגבר בדרך פשוטה לגמרי.
ייקבע נא כי מכירת-מישחק וסיכום תוצאותיו מראש מהווים הונאה במובן הפלילי. הדבר יאפשר למשטרה לחקור עבירות אלה באמצעות המכשירים הממלכתיים, ואז קל יהיה להתגבר עליהן ולחסלן.
זהו, כמובן, רק פתרון חלקי. דרוש פתרון כולל יותר ויעיל יותר, והייתי רוצה להעלותו כאן דווקא עכשיו, בטרם תיכון ממשלה.
ברבות מן המדינות המתוקנות קיים מיניסטריון מיוחד לענייגי-ספורט. איני נמנה עם התמימים, המאמינים כי הקמת מיניסטריון פותרת כל בעיה. אך דווקא בשטח מסויים זה נראה לי כי הדבר דרוש. צירוף הספורט לשטח החינוך והתרבות הוא אדמיניסטרטיבי ושרירותי, ואינו עולה יפה.
הספורט מחייב גישה משלו, מנטליות משלו, ואלה אינם מצויים - עם כל הכבוד - בין כתלי המשרד המכובד, האחראי לו כיום מבחינה טכנית.
אני מבקש את הכנסת להתמסר בכל כובד-הראש לבעיות הספורט הישראלי.
היא תזכה בכך להכרת תודה מצד מאות אלפי חובבי-ספורט, שזוהי תקוותם האחרונה להצלת גופו של הספורט מידי הטפילים המוצצים את דם תמציתו.
בעת הדיון ערכה הכנסת הפגנה נגד הספורט.
רגע לפני הדיון, המה האולם מרוב ח״כים. כשמונים חברי-כנסת מכל הסיעות הקשיבו בדריכות לוויכוח הקולני על עבודת-השבת בנמל-אשדוד ועל עברו הנאצי של הדיפלומט אלכסנדר טרק.
כשהכריז היושב-ראש: הצעה לסדר-היום מס, 26 - ליקויים בענף הספורט ופיקוח ממשלתי על אגודות הספורט, קמו למעלה משישים חברי-כנסת על רגליהם, ויצאו במאורגן מן האולם.
ביניהם: רוב חברי ועדת-החינוך-והתרבות, האחראית מטעם הכנסת על שטח זה, וכמעט כל חברי המערך וגח״ל.