התיקונים לא נשאו חן בעיני שלום לוין והאימפריה שלו ואלה הפעילו את נישקם הכבד במילחמתם בשר ארן, אשר צידד בהמלצות דו״ח פראוור.
משהובא העניין לכנסת הציעה הממשלה כי תוקם ״ועדה לעניין מסויים״, היינו ועדה פרלמנטרית
שתבחן את מיבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. הכנסת החליטה לבחור בוועדה בת 19 ה״כיס.
הרכב הוועדה נקבע לפי מפתח סיעתי.
הממשלה יזמה ועדה זו כדי להשיג את אישור הכנסת להצעת הדו״ח (חלוקת החינוך לשלוש
חטיבות: בית-ספר יסודי מכיתה א, עד ו/ חטיבת-ביניים של שלוש הכיתות ז, עד ט׳, בית-ספר על-יסודי מכיתה י, והלאה.).*
הממשלה רצתה שנציגי המורים ישתתפו בוועדה. מכיוון שהיה ברור מראש כי שלום לוין, השליט
של הסתדרות המורים, לא ישתתף בוועדה של אויבו זיאמר, ארן, שר החינוך, הוצע להקים ועדת-כנסת, בד. ישתתפו נציגי המורים -בדעה מייעצת״.
זו הפעם הראשונה שמוקמת ועדה כזאת בכנסת. היא היתה עשויה לשמש תקדים. לכן ניהלנו מלחמה עקשנית על העקרון שכל סיעות הכנסת תיוצגנה בוועדה דיברנו על כך במליאה, התווכחנו אחר-כך בוועדת-הכנסת״ וחזרנו והעלינו תביעה זו במליאה.
אך הקואליציה נשארה עקשנית. באמתלות שונות, השיגה שתהיינה מיוצגות כל הסיעות - זולת סיעתנו והסיעות הקומוניסטיות.
הגשנו גם הצעה אלטרנטיבית, סבירה ומתונה : שכל סיעה, שאינה חברה בוועדה, תוכל להשתתף בדיוניה בדעה מייעצת, כמו נציגי המורים:
...פה מדובר כמעט על עניין של אדיבות קולגיאלית יסודית. בסינאט של ארצות-הברית, הדומה בגודלו לבית זה, מקובל שכל חבר סינאט יכול להיכנס לישיבה של כל ועדה מוועדות הסיגאט ולהשתתף בדיוניה, כמובן ללא זכות-הצבעה.
איך אפשר לשלול מחבר-כנסת את הזכות המינימלית הזאת, המוענקת כאן לאנשים שמחוץ לבית?
גם הצעה זו נפסלה בהצבעה אוטומטית, בה נשארנו שוב לבדנו. הצעתנו לא התקבלה משום ששר החינוך והתרבות התנגד לה. כך נפתחה הוועדה בפני גורמים שמחוץ לכנסת - אך נסגרה על מנעול וברית בפגי חברי-הכנסת, שהקארטל המפלגתי אינו רוצה ביקרם.
משרד החינוך הוכיח את הסתיידות עורקיו בעניין נוסף. זד. היה עת השיב סגן שר החינוך לשאילתה ארוכה שלנו בדבר מניעת הופעתה של להקת החיפושיות בישראל.
זהו, כביכול, ענייו צדדי - אך למעשה הוא עקרוני מאד. דבר זה נתברר בעליל כאשר השיב ידלין. סגן-השר. הוא הסתמך על כמה טענות עקרוניות:
הופעת החיפושיות תביא למהומות ולהתפרעויות. זאת אומרת: בגלל אי-כשרונה של המשטרה להשליט סדר, נאסרת הופעה אמנותית.
אין לחיפושיות ערך אמנותי ״ראוי לשמו״. זוהי טענה המוכיחה עד כמה התרחבה התהום בין המישטר הקיים שמנהיגיו והשקפותיו הם בני המאה ה-19, ובין הנוער העולמי והישראלי, שסגנונו נראה בעיני הזקנים כחסר-ערך. החיפושיות זכו להצטיינות ממלכתית מידי מלכת בריטניה, דבר שכלל אישור מלכותי לרמתן, ושום איש-תרבות רציני בעולם אינו מעז לשללה. לעומת מבול ההופעות הזולות והמטומטמות המציף את הארץ, בחסות הממשלה, דווקא רמת החיפושיות היא גבוהה לאין-שיעור.
* בדיונים שהתקיימו במשך השנים במליאת הכנסת תמכנו בהנהגת הרפורמה.