על מיליונרים ולמה לא ישלמו המיליונרים שכר-לימוד מלאי
אני לא דואג למיליונרים. אתם, חברי הממשלה, דואגים להם. אבל אני מציע לכם שבעניין זה אל תדאגו להם. הם ישלמו גם אלף ומאתיים לירות, וגם חמשת אלפים לירות.
העניים אינם מגיעים לאוניברסיטה בכלל, ולא מפני ששכר-הלימוד גבוה מדי, אלא מפני שבמשפחה מעוטת-יכולת חייב הבן לעבוד. הוא עובד מגיל 14, והוא אינו יכול לחלום להגיע לאוניברסיטה. לגביו אי-אפשר להסתפק אפילו בחינוך אוניברסיטאי חינם, אלא צריך להוסיף מילגה למשפחת הלומד, כדי לפצות אותה על אובדן כוח-פרנסה.
אחרת, לעולם לא יגיעו המוני ישראל השניה לאוניברסיטה, והאינטיליגנציה בארץ לא תשקף את מיבנה האוכלוסיה כפי שהיא.
אם כן, על מה מדוברי מדובר על משפחה ממוצעת ורגילה, שמרוויחה אולי 600, 700 או 800 לירות לחודש. למשפחה כזאת לא תהה עוד אפשרות לקיים בן באוניברסיטה, ואולי בן שני בבית-ספר תיכון. מחיה של סטודנט עולה כ-370 לירות לחודש; שכר-הלימוד עולה כפי שהוא עולה; הסטודנט אינו יכול להרוויח למחייתו כתוצאה מהמיתון הכלכלי...
היו"ר ישעיהו: אם הצעתך תתקבל, תביא את כל הפרטים האלה לוועדה. אתה צריו לסיים.
אבנרי: מצאתי לנכון להדגיש את הדברים, כדי שהכנסת תעמוד על רצינותו המיוחדת של העניין. זה לא עניין רגיל, והוא חשוב לאין שיעור מכל שאר הדברים העומדים היום על סדר-היום.
זהו עניין לאומי מרכזי, ואל תצביע הכנסת בהיסח-הדעת, מטעמי יוקרה של איש אחד או סיעה אחת. אני מציע גם למערך לשקול היטב לפני שמרימים את הידיים - שיקלו-נא למה אתם מכניסים את עצמכם.
הפרוטוקול אינו משקף את המתיחות ששררה באולם. בגלל האקוסטיקה האיומה בימיה הראשונים של הכנסת השישית - בבנינה החדש, לא יכלו הקצרניות לקלוט את רוב קריאות״הביניים, ששיסעו את הדברים.
אחרי שחבר-כנסת מציע להעביר עניין לח-עדה, אץ השר נוהג ליטול שוב את זכות-הדיבור. הפעם הוסר נוהג זה - ולא על-ידי שר אחד, אלא על-ידי שניים. גם פינחס ספיר וגם זלמן ארן עלו על הדוכן כדי לסתור את דבריו של אבנרי.
בעצם לא היה צורך בכך - כי תוצאות ההצבעה היו בטוחות מראש. המשמעת הקואליציונית נשחה את המצפון וההגיון.
כאשר נימנו הקולות נסתבר כי 33 שיים הורמו כדי להסיר מסדר-היום את הצעותינו לדון בעניין זה מייד. רק 25 ידיים הורמו למען הדיון.
צדיק אחד במערך, הפרופסור סדן, נמנע מן ההצבעה, ואילו שולמית אלוני הצביעה עם הרוב. כל הקומוניסטים נעדרו מן הישיבה. אנשי אגודת-ישראל לא הרימו את ידיהם כלל - לא בעד, לא נגד, וגם לא עם הנמנעים.
עלו על כולם אנשי מפ״ם. לפני הישיבה הסכימו עם הליברלים העצמאיים להצביע בעד העברת העניין לדיון בוועדה - כהצעת סיעתנו. אולם לפתע נפל עליהם מוראו של ספיר, והם החליטו להצביע ברגליים כלומר, לצאת מן האולם בעת ההצבעה. בלית ברירה עשו כך גם הליברלים-העצמאיים. אולם אלה החליטו כי אחד מהם, האוזנר - יישאר באולם ויימנע מהצבעה באופן הפגנתי. זה נתן אומץ גם לאנשי מפ״ם, והם השאירו ח״כ אחד - פלד - באולם, כדי שגם הוא יימנע.
כך הצביעה הכנסת בעניין בעל חשיבות מכרעת לגבי עתיד המדינה
יחד עימנו הצביעו רק אנשי גח״ל ורפ״י דאז.