משולש זה בלט עת דובר בכנסת על נושא ״חינוכי״ אחר. אז אף גרם לתגובה סוערת•
היה זה בתום הוויכוח על מינוי השר גלילי כאחראי על ענייני ההסברה. על פי השבתת מוקדמת, עלד. באדר על הדוכן כדי להציע הצעת-החלטה שהביעה התנגדות למינוי זה.
כאדר: בשם הסיעות: גוש חרות-ליברלים, רפ״י וסיעת העולם הזה - כוח חדש, א2י מציע...
כהן: שותפות בלתי-קדושה!
באולם פרצה מהומה ממושכת.
אולם הצעת-ההחלטה המשותפת (שנדחתה, כמובן, ברוב קולות) לא שיקפה גישה זהה לנושא. כמו תמיד״ היה קיים הבדל תהומי בין גישת מותחי-הביקורת למיניהם, לבין גישתנו שלנו. הם התנגדו לפרסי הפעולה של השלטון, התלוננו על קיפוח, תבעו לעצמם חלק גדול יותר במערכת-ההסברה הממשלתית. ואילו אטזגר ייצגנו גישה עקרונית שונה לגמרי: שללנו לחלוטין את עצם קיומה של מערכת-הסברה ממשלתית, המטזנו* כלפי אזרחי המדינה
כך היינו שוב הקול היוצא-דופן היחיד בבית. הקומוניסטים לא דיברו כלל, ואילו אשכול העלה על נס את העובדה כי - כמו בוויכוחים קודמים - שררה בבית אחידות כללית - זאת אומרת, להוציא את סיעתנו.
...אני מערער על עצם התפיסה המחייבת מינוי שר-הסברה במדינת ישראל. אני סבור׳ שמינוי כזה - יהיו השם הרשמי של התפקיד והגדרתו כאשר יהיו - מינוי כזה סותר מושגייסוד של חברה דמוקרטית, כפי שהיינו רוצים לראות אותה.
ריכוז אמצעי התקשורת ההמונית בידי הממשלה בכלל, ובידי שר אחד בפרט - ויהיה זה השר ההגון ביותר בממשלה - הוא פסול מעיקרו. שר-הסברה, או שר הממונה על ענייני הסברה - תפקיד זה מזכיר לנו יותר מדי תקדימים היסטוריים, וכל התקדימים האלה קשורים במישטרים מאד-מאד מסויימים.
היה מישטר שמינה מיניסטר לפרופאגנדה - שאגב, גם הוא נקרא ״שר להסברה לאומית ותעמולה״. אי-אפשר שלא להיזכר בתקדים זה, כאשר דגים בריכוז כזה של אמצעי-תקשורת. ואי-אפשר לשכוח שכאשר נולד המושג ״פרופאגנדה מיניסטר״, נולד גם המושג גלייכשאלטמג אין מנוס מגלייכשאלטונג, ברגע שיש ריכוז אמצעי-תקשורת בידיים ממשלתיות, ועל אחת כמה וכמה ביד ממשלתית אחו/
...ברצוני לשאול: מדוע, בעצם, צריך להיות בישראל רדיו ממשלתי בלעדי? מדוע לא תהיה בישראל, כמו בארצות-הברית, לגוף פרטי שירצה בכך, האפשרות להקים תחנת שידור משלו, על בסים מסחרי ? יש צנזור השומר על התוכן מבחינה בטחונית, אפשר ליצור מיגבלות, אבל מדוע מוכרחה להיות תחנת שידור ממשלתית בלעדית?
הרי בסופו של דבר תכריחו אותנו להקים תחנות-שידור בקפריסין, או על אוניות בלב-ים. זאת לא תוכלו למנוע מאיתנו. זה קם במקומות רבים בעולם, וזה יקום גם בישראל.
...אבל כל עוד יש שירות שידור ממלכתי בלעדי, ויש איסור על הקמתן של תחנות אחרות, עלינו לבדוק את קול-ישראל בזכוכית מגדלת... היכן הגישה הליברלית המשקפת את כל הדיעות לפי יחס פרופורציונאלי, עליו דיברו קודמי כל כך הרבה בוויכוח זה?