בהעדפה ובפגיעה בסדרי המינהל. במקום שיש החלטה אישית, צריכה להיות אחריות אישית.
(ג) כל החלטה להעניק הטבה כלשהי, באיזה אופן שהוא מן האופנים שהזכרנו, חייבת להיות פומבית ומפורסמת, תוך ציון הנימוקים.
(ד) כל הטבה שהיא חייבת להיות באמצעות מיכרז פומבי, או בשיטה גלויה אחרת. כל אדם צריך להיות זכאי להתחרות על ההטבה בתנאים שווים. אם קיבל פלוני ולא קיבל אלמוני, צריכה להיות לאלמוני הזכות לערער על ההחלטה בפני אותו בית-דין מינהלי שהזכרתי אם בנוגע לשיחרור ממסים, אם בנוגע למתן רשיון, אם בנוגע לשלילת סובסידיות ואם בנוגע לכל אחד מעשרות המקרים האחרים. לבית-הדין הזה צריכה להיות זכות ערעור על המדיניות של הענקת ההטבות, ואם השר אינו מקבל את הערעור - תכריע הכנסת.
(ה) מתן כל הטבה שהיא צריך להיות על פי כללים גלויים קבועים מראש, הנובעים מחוק-מיסגרת מפורט.
(ו) הבית צריך לדון בכל מימצאי הביקורת. איני מבין מדוע זה צריך להיעשות בוועדת מישגה מיוחדת. לדעתי צריך לחלק את הדיון בין כל ועדות הכנסת, כל ועדה בשטח המסור לד״
אין לנו אשליות, כבוד היושבת-ראש. אילו נתקבלו כללים אלה היה המישטר מתמוטט. אין בבית הזה אנשים רבים המעונינים בכך. הרבה יותר קל להגיד: ״פויה!״ ולהמתין למתת הבא.
היו"ר הקטין: איזה ביטוי פרלמנטרי הוא זה? אני מעירה על כך שזה ביטוי לא פרלמנסרי.
אבנרי: ״פויה״ ?
הקטין: כן.
פלד: אני חושב שאפשר להגיד על הנאום הזה - ״פויה״.
אבנרי: אתה בוודאי רשאי, חבר-הכנסת פלד.
לסיכום: אני רוצה להציע את ההצעות שלנו לסיכום הדיון, ולפי התקנון הריני ממציא בזה את ההצעות ליושבת-הראש.
מובן שדוברי המישטר הגיבו מיד על ביקורתנו. אחדים מהם הסתייעו לצורך זה... ב״העולם הזה״.
כשאי-אפשר להשיב באופן ענייני על טענותינו שולפים הח״כים נגדנו טענה ניצחת: ״השבועון המסויים״! משום מה די להם בכך.
הפעם החלטנו להגיב בהודעה אישית:
בדיברי תשובתו לדברי בוויכוח על דו״ח מבקר המדינה, אמר חבר-הכנסת שורש היום: ״איני מצפה שהעתונים והשבועונים יהיו מנוסחים בסיגנונו של מבקר המדינה, ואיני מצפה שדו״ח מבקר המדינה יהיה כתוב ■בסיגנונו של שבועון מסרים״.
אני מציין שזוהי דוגמה נוספת למיגהג שהתחבב אצל כמה מדוברי הקואליציה, כשאין להם תשובה עניינית, לערבב מדי פעם את השבועון שיש לי הכבוד לכהן כעורכו, בוויכוחים שאינם נוגעים לו, מבלי שתהיה לי כל אפשרות לענות על כך.
אם חבר-הכנסת שורש רוצת שהכנסת תדון על השבועון המסויים, יואיל להציע זאת כהצעה לסדר-היום. אשמח להשתתף בוויכוח ולהצביע, הוך כדי כך, על תרומתו היחידה במינה של השבועון המסויים במלחמה נגד שחיתות במנגנון הציבורי, וגילוייו הבלתי ספורים בשטח זה, שלא מעטים מהם אושרו לאחר מכן ואמיתותם הוכחה ברבים.
בדבריו הרשה לעצמו חבר-הכנסת שורש לסרס ללא רחם את דברי, ולהעמיד פנים כאילו