מרחיקים את המפגינים - והשוו זאת עם התמונות שראיתם מהפגנות אצלנו, כאשר גוררים באכזריות, מכים...
כ״ץ: הכרנו אותם טוב מאוד כשהיו בארץ!
אבנרי: בארץ הם היו שונים.
בן-אליעזר: כל מה שאתה מציע זה שיחייכו? יעשו את אותו הדבר, אבל יחייכו?
אבנרי: בין חיוו ובץ אלה יש הבדל רב. ראיתי את זה.
דגני: מה ההבדל?
אבנרי: אם תונף עליך אלה ארוכה, תרגיש את ההבדל. אפילו אתה.
איך לתקן את המצב הקיים במשטרת ישראל?
קודם כל, צריך להיות ברור כי השוטר חי ממשכורת. משכורת נמוכה מושכת אנשים מוגבלים - ואל יתפאר המפקח הכללי כי מצב האבטלה הגביר את הגיוס. אוי לגיוס כזד״ יש להעלות באופן דראסטי את המשכורות לכל השוטרים, ובאופן מיוחד לאנשי-המקצוע, למשוך למדים משפטנים, מדענים, מפקדים בעלי סמכות טבעית.
אולם אל נרמה את עצמנו - לא על הלחם לבדו יחיה השוטר. הוא חייב להרגיש שהוא משרת ביחידת-עילית, שהציבור רוחש לו אמון וכבוד, שהחיל כולו ממלא את תפקידו ביעילות.
לכן יש צורך לחולל שיגוי-ערכים כללי בצמרת, למשוך אליה כמה דמויות שיכולות להקרין מאישיותן הפיקודית על החיל וליצור בו מוראל חדש. יש למשוך אנשים המוכנים להפוך את המשטרה ליעוד חייהם.
אם יתגשם הדבר, כי אז ניווכח כי גם אותם השוטרים שישנם היום יכולים להוות כוח מעולה ומכובד. שהרי גם עכשיו לא חסרים במשטרה אנשים בעלי רצון טוב ובעלי הבנה, נוסף על השוטרות החמודות, שיש לשבח את עבודתן.
אלא שכל זה לא יכול להתגשם במשרד-המשטרה כמו שהוא, משרד שהוקם במיקרה, בגלל קפריזה של אדם אחד (שר-הפנים הראשון,* שלא רצה במשטרה במשרדו), והקיים כדי לספק צרכים עדתיים במפלגת השלטון?
עם כל הכבוד האישי לשר הנוכחי, אני מרשה לעצמי לפקפק בכך.
ומלה אחת על החלק השני של משרד-המשטרה, שהוא החלק היחידי הכפוף לשר באמת שרות בתי-הסוהר. גם הוא מהווה את אחד הכשלונות הגדולים של מדינת ישראל.** עם קום המדינה, נמצאו כמה אנשים אידיאליסטים, שהיתה להם דריסת רגל במשרד-המשטרה, והם חלמו על הקמת שרות בתי-סוהר שיהיה דוגמה לעולם, שיהיה מופת מבחינת השימוש במסקנות ובהישגים המתקדמים ביותר של המדע הקרימינולוגי והפנולוגי.
כל זה שקע בביצה של שיגרה, אינרציה, חוסר-תקציב וקנוניות קואליציוניות (כגון החלוקה בין עבריינים צעירים ועבריינים מבוגרים בשני משרדי-ממשלה שונים, האחת של מפלגה אחת והשני של מפלגה אחרת).
הדברים הבארבאריים שהיו נהוגים בבתי-הסוהר של המנדאט בוטלו (אם כי פה ושם * יצחק גרינבאום.
** כאן התערבה היושב-ראש, רות הקטין, וקבעה כי הנואם עבר על עשר הדקות שהוקצו לו. לכן קוצר החלק האחרון של הנאום.