האם יש הצדקה לכך כי זוג הורים, שהגורל התאכזר בו ונולד לו ילד מפגר, צריך לשלם, ולוא אפילו חלק, למען חינוכו והחזקתו במוסד? מדוע יש חיגוך-חיגם לילד נורמלי, ואין כזה לילד מוכה-גורל?
כבוד היושב-ראש, לפי פירסומי משרד-העבודה הבינלאומי הוציאה בריטניה לפני שש שנים לצורכי ביטוח לאומי, קיצבות משפחתיות, בריאות ציבורית ועזרה לנכים 10.7% מן ההכנסה הלאומית, קנדה 9.1%, אוסטרליה 8.1%, גרמניה המערבית 21.4%, צרפת 18.5%, איטליה 16.1%, שווייץ ודנמארק 11.1%. ממשלת ישראל הוציאה בשנה שעברה לצרכים אלה בערך שני אחוזים, ובמדינה כולה הוצאו על צרכים אלה כ-6% מן ההכנסה הלאומית.
הבאנו לארץ הזאת עלייה המונית. עלייה זו הביאה, כפי שציין כבוד השר, גם לעליית צורכי הסעד. לפי מיטב הכרתנו, אין הדבר משתקף בתקציבה של הממשלה, המרבה כל כך לדבר על עלייה וקליטתה.
לא די בסיסמות של עליה. וגם לא די בעליה עצמה - יש צורך בהכנת הכלים הדרושים להתמודדות עם הבעיות הכרוכות בכך.
כבוד היושב-ראש, אנו מפקפקים ביכולתו של המישטר הקיים לעמוד בכך.
מבחינה סוציאלית אנחנו אחת המדינות האסוציאליות ביותר בעולם החופשי. יש לכך כמה גילויים. בין היתר: העובדה שהסתדרות הפועלים היא נותן עבודה, דבר שתנועות העבודה בעולם לוחמות נגדו תמיד. ההסתדרות כופה על הפועלים. למעשה אין להם זכות היתארגנות.
אנו אחת המדינות היחידות בעולם החופשי, שאין לה ביטוח אבטלה, יומה שגרוע לא פחות - אין לנו ביטוח-בריאות ממלכתי. זה כדי שמרבית הציבור יהיה תלוי באוליגרכיה של ההסתדרות שאינה פועלית כלל.
מובן שכל זה נעשה במסווה של קידמה, סוציאליזם וכו, וכו׳.
מבין 120 הח״כים, דרש למעשה רק ח״כ אחד הנהגה מידית של ביטוח-בריאות ממלכתי וריכוז כל המשאבים הרפואיים במנגנון ממלכתי אחד של ביטוח בריאות. הדבר מובן: הכנסת היא בראש וראשונה, אגודה מיקצועית של עסקני-מיפלגות. לכל העסקנים יש אינטרס משותף - לקיים את השיטות המאפשרות את שליטתם על האזרחים הפשוטים.
מפלגות ההסתדרות מעוניינות, כמובן, לקיים את קופת החולים, במקום להתקין ביטוה-בריאות ממלכתי. לצורך זה הן מוכנות בהחלט לבגוד בעקרונותיהן. כל קופת-חולים מבטיחה את שיעבוד העובדים למפלגות, והיא נותנת ג׳ובים ותפקידים למפלגות השונות.
וכך, בצורה מופלאה, קמה מפלגה אחרי מפלגה בעת הוויכוח הכללי של מדיניות משרד הבריאות, והכריזה על הצורך בביטוח-בריאות ממלכתי - והוסיפה מייד לאחר מכן תנאי של התחמקות.
גח״ל, שעוד אתמול עמדה בראש הצועקים למען ביטוח ממלכתי, הצטרפה בינתיים להסתדרות, וגילתה לפתע שהמצב הקיים אינו נורא כל-כך, ודי להכניס בו, לפי שעה, כמה תיקונים. רפ״י היתה בעד ממלכתיות אבל בד בבד עם כך היתה מוכנה להסכים לדחיית הנהגת הביטוח הממלכתי בחמש שנים. הליברלים העצמאיים עולים על כולם בדרישה לביטוח ממלכתי - אך מסתפקים, לפי שעה, בהקמת ״רשות-אישפה״. זוהי תחבולה מחוכמת. פירושה המעשי: ההיפך מן המטרה המוצהרת. היא תוריד מקופות-החולים את עול האישפוז, אף תשאיר בידיהן את בתי-החולים. המדינה תשלם לקופות-החולים את מחיר האישפוז, והקופות יוסיפו לשגשג, לקחת מיסים ככל העולה על רוחן ולבצר את שלטון המפלגות בהסתדרות. המערך, מפ״ם והקומוניסטים התנגדו בכלל לביטוח ממלכתי.