על אי-האפשרות להשיג כיסא-נוח, להתיישב ברווחה בחוג ידידים, לקרוא בשקט - את ״דברי הכנסת׳/ למשל - או לעסוק בספורט. הצפיפות היא נוראה, והיא עובדת-היסוד בכל חופי-הרחצה.
יש למדינה כ-250 קילומטרים של חוף ים-תיכוני מבורך, מאשקלון עד ראש-הגקרה. לפי החוק הורשו כחופי-רחצה רק 5,850 מטרים. בתל-אביב, למשל, כולל תל-ברוך, המשרתת אוכלוסיית רחצה של 800 אלף איש, יש 615 מטרים של רחצה. בנתניה יש קצת למעלה מ-600 מטרים. בכל הרצליה שלושה חופים, המסתכמים בסך-הכל ב-225 מטרים.
רק להשוואה: עיריית ניו-יורק מפעילה חופי-רחצה באורך של 27 אלף מטרים.
בכל חוף רחצה תרבותי בעולם יש מיתקני הלבשה ומלתחות, מקלחות לרוב. יש בית-קפה על כל 30 מטרים. יש בתי-שימוש רבים במצב תקין. יש כמה סוגים של כיסאות-נוח למיבחר - לישיבה, לשכיבה, לשיזוף. יש סידורי ספורט, בידור ושעשועים להשכרה.
מה אצלנו? כמעט אין בכלל מלתחות ומקלחות, ובהשוואה לצרכים, אפשר לומר שאין בכלל. בתי-קפה בשפת-הים אין בשבת. כיסאות-נוח - יש מספר כלשהו, בלתי-מספיק בהחלט, מסוג שלא תמצא דוגמתו בשום מקום בעולם, סוג שנשאר מימי דיזנגוף.
לגבי בתי-שימוש: כשמר עמום אילון, במיבצע עיתונאי ראוי לציון, לקח את מר מרדכי נמיר לשפת-הים של עירו, ושאל אותו שם מדוע יש רק שני בתי-שימוש בכל שפת-הים של תל-אביב, מגיבעת-עליה ועד ״שרתון״, אמר נמיר שצריכים לשאול את המומחים. והמומחה אמר בו במקום: ״נדבר גלויות, לצרכים קטנים נכנסים אנשים בדרך כלל למים.״ זה פתרונם של המומחים של עיריית תל-אביב לבעייה זו.
בשפת-הים אין שיטור. בניו-יורק מופעלים דרך קבע 400-600 שוטרים בחופי-הרחצה. בהרצליה יש בשבת חמישה שוטרים להכוונת התנועה, ושלושה-עשר שוטרים לשמירה על הסדר. שוטר אחד ל-8000 מתרחצים. בנפה הדרומית של משטרת תל-אביב, הכוללת את גבעת-עליה ובת-ים ושלוש בריכות שחיה, יש שלושה סיירי-תנועה ושני פרשים לשמירה על הסדר בחוף.
האם פלא הוא שבחורה לבדה פשוט אינה יכולה לרדת לשפת-הים, לא ביום חול ולא בשבת? השבועון שאני שייך אליו עשה כמה נסיונות, שלח כמה שפנות-נסיון, ומצא שאין כל אפשרות לבחורה, מקומית או תיירת, לשהות לבדה במשך חמש דקות מבלי שייטפלו אליה, יגעו בה, ואף ישליכו בה חול ואבנים. זהו מצב מחפיר שאין דוגמתו.
והתקלה הסופית - הבטיחות. כאן מופעלות עדיין שיטות מימי דיזנגוף. המצילים הם אנשים מסורים, ויש להעלות על נס את עבודתם הברוכה, אולם אין הם מצויידים בסידורים הנאותים, בחברה מודרנית, לשמירה על החיים.
אדוני היושב-ראש, זהו תיאור יבש. יכולנו להפליג בתיאורים הרבה יותר נרגשים, קודרים ואף טראגי-קומיים, כמו אותו ראיון עם מר נמיר. לנו חשוב יותר להצביע על הפתרונות.
פלד: זה איננו תיאור יבש. זה תיאור עם ריח של ים.
אבנרי: ספק גדול אם הריח שתיתקל בו בשפת-הים הוא ריח של ים.