רחצה, ובאותו יום הוצא צו בדבר מקומות המוכרזים כאסורים לרחצה בים התיכון, ים-סוף ובים-כינרת. הוצא צו בדבר איסורים במקומות רחצה, הקובע מה חייב להימצא בתחנת הצלה, וזה כולל תחנות עזרה ראשונה, סוכת מצילים, מגרשי חנייה וכו׳.
ב-16 בדצמבר 1965 הוצא צו בדבר מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה, המסדיר את בעייה
סמכותם וסמיכותם של מצילים להגיש עזרה ראשונה. חוקי-עזר שונים הוכנו על-ידי עיריות תל-אביב,
נתניה, אשקלון, מועצה אזורית עמק-חפר, אך עוד לא הוגשו לאישור שר הפנים. גם באשדוד יש כבר חוק-עזר.
הוכן צו בדבר בריכות-שחיה, המוכרזים כמקומות רחצה. ויש עוד דבר שאינני יודע אס הוא קובע, אבל בכל זאת הוא מוכיח איזה שהוא דבר בבעיית הבטיחות. אני יודע שבשנים הקודמות היתה דאגה רבה ומוצדקת, בכנסת ובציבור, על מיספר הטביעות בארץ.
בשנים האחרונות פחת מיספר הטביעות בארץ, והוא הולך ופוחת משנה לשנה. בשנת 1961 היו בארץ
61 טביעות; בשנת 1962 - 52 טביעות; בשנת 1963 - 41 טביעות; בשנת 1964 - 35 טביעות: בשנת
1965 - 31 טביעות.
מעניין הדבר, שהגענו עכשיו למצב הפוך מכפי שהיה בעבר. בעוד שבעבר אירעו רוב הטביעות בחופי-הים, גדל בזמן האחרון מיספר הטביעות בבריכות דווקא. משום כך הוצא עכשיו צו בקשר לבריכות. בשנת 1964 הגיע מספר הטביעות בבריכות לשבעה, ובחופי הרחצה ל-28; בשנת 1965 היה מיספר הטביעות בבריכות 13, ובחופי-הרחצה ירד מ-28 ל-18. השנה אנחנו מקווים שיהיה שיפור ניכר נוסף בנידון.
מובן שאפשר לעשות הרבה-הרבה דברים. אפשר להביא נוחיות נוספת, כדי שכל קוראיו של הבר-הכנסת אורי אבנרי ימצאו פתרון לכל דבר שהם רוצים. אבל דומני שמישהו כבר שאל בקריאת-ביניים: וכמה פקידים נוספים יצטרכו לכך במשרד-הפנים; בכל עיריה ועיריה? ואני מוסיף ושואל: כמה כספי-פיתוח יצטרכר להוסיף על כך?
והרי יש במדינה גם בעיות נוספות אחרות, מחוץ לדאגה לנוחיותו של חבר-הכנסת אורי אבנרי ותלמידיו.
אבנרי: ועוד רבע מיליון איש.
בן-מאיר: ועוד רבע מיליון איש, שלא כולם מתלוננים. הם מבינים שיש בעיות חמורוה יותר במדינה. רוב הקהל במדינה מבין זאת.
אבנרי: אינו מבין.
בן-מאיר: אני לא יודע מי הסמיך אותך לדבר בשם רבע מיליון איש. אני חושב שאתה יכול לדבר בקושי רב בשם קוראי עתונך.
מי הסמיך אותך לדבר בשם רבע מיליון איש? אני יודע שהיו זמנים שהיינו מקבלים תלונות רבות. ואני יודע את המצב היום. יש עוד אנשים במדינה המעוניינים בדברים רציניים, ויודעים שיש בעיות אחרות שצריך לפתור אותן.
אבנרי: האם הברירה היא זה או זה?
בן-מאיר: אם צריך לפתח חוף-ים או מקומות אחרים, אני חושב שמקומות אחרים עדיפים.
אבנרי: ״הילטון״, למשל.
היו״ר י. סרלין: חבר-הכנסת אבנרי, לא יתכן שבאופן רצוף תלוזה וברי סגן שר-הפנים בקריאות ביניים.
בן-מאיר: אילו הייתי בטוח שעל-ידי ליווי זה ילמד ממנו משהו - ניחא. אבל הו* רוצה ללמד אותי.
בן-אליעזר: תלכו לשפת-הים ותשוחחו.