לגו הזדמנות, לפחות פעם בשבוע, להריח את אדי-הרעל של הדיזלים בכבישים. כולנו באים הנה עם כאבי-ראש. מתי יושם קץ לזוועה הזאת ?
טר«פ לחיילים: אנו חוזרים בכל תוקף על תביעתנו למלא חוב ראשוני כלפי חיילינו, ולהעניק לכולם הסעה חינם בכל התחבורה הציבורית. זה יכול להסתדר בנקל על-ידי תשלום גלובאלי, לא גבוה ביותר, לקואופרטיבים. האם מדינה זאת דווקא צריכה לקמץ על חייליה ?
כטיחות: הסתננו ידיעות שכבוד השר עומד לקבל סוף-סוף את דרישתנו להנהיג חובת חגורות-בטיחות. אבל ישגו הרושם הברור כי לא נעשה די בשטח זה. יותר מדי מדברים על הגורם האנושי, ומעט מדי על בטיחות הרכב.
בארצות-הברית מתחוללת ברגע זה מהפכה, הקשורה בשמו של ראלף נאדר. הוא הכריח את הקונגרס לפתוח בחקירה, ושם נתברר כי בשנים האחרונות הוחזרו לסדנה, בחשאי, כשישית מכל המכוניות הפרטיות שנמכרו באותה תקופה, בלי ידיעת הלקוחות, כדי לתקן בהן ליקויים חמורים. אותן המכוניות נמכרו ללקוחות בארץ - מה נעשה לגביהן? האם תוקנו? האם יש ביקורת?
הקיצור: התחבורה היא בידי קבוצות-לחץ פרוטקציוניסטיות, שכולן חביבות המישטר, ומשרד-התחבורה הוא חסר-אונים לפעול למען אירגון תחבורה ראציונלית, לטובת האורח. כל אשר הוא מסוגל לעשות הוא לווסת איכשהו, את המלחמות בין קבוצות-הלחץ השונות, בעלות החזקה על כבישי הארץ.
ארצנו מבורכת בהיסטוריה עשירה, בשמש, בגלי-ים ובחופי זהב, במקומות קדושים ובנסיונות סוציאליים חדשים. יש בה כמעט כל הדרוש למשיכת תיירים, ובכל זאת לא עלתה עדיין תנועת התיירות לישראל על הפסים הנכונים.
כמו לגבי רוב בעיות ישראל, כן גם לגבי התיירות: השלום הוא המפתח לפתרון הבעיות. כל פעולה צבאית שאודותיה מדווחת העיתונות העולמית, עולה לנו ברבבות תיירים. פירסומים מלחמתיים בחו״ל יוצריס את הרושם כי המדינה עומדת על סף מלחמה, ומי שמחפש נופש, אינו מחפש לעצמו צרות.
ביקור אצלנו כרוך בקשיים, בהוצאות רבות, במיגבלות. אבל בבוא השלום, כאשר ייפלו המחיצות וייפתחו הגבולות, כאשר תייר יוכל להגיע בנקל ובמהירות משלגי הלבנון לחוף שטוף השמש של אילת, מבית לחם לנצרת, ממצדה לפיראמידות, או אז תעבור התיירות לישראל מסדר גודל של מאות אלפי תיירים בשנה לסדר גודל של מיליונים.
אולם, גם בהעדר שלום אפשר לעשות הרבה יותר. ולא רק בדברים טכניים בעלי משמעות חיובית כמר הנהגת טיסות שכר, אלא קודם כל בקבלת הכרעות יסודיות.
בעולם משתקפת ישראל כמדינה יהודית אוניפורמית, העשוייה לעניין רק יהודים. ארץ זו היא קדושה ומקודשת גם לנצרות. למרבה הצער כמעט ואיננו עושים דבר כדי לעורר בליבותיהם של מאות אלפי נוצרים את התשוקה לראות את המקומות בהם הילכה הדמות המקודשת עליהם. לא ניצלנו במאומה פוטנציאל עצום זה.
על הסיכויים והמחדלים עמדנו מדי פעם במליאת הכנסת:
תנועת התיירות לישראל לא עלתה עדיין על הפסים הנכונים.
יכולים אנחנו להתנחם בעלייה המתמדת באחוזים. אך אם נקח את המיספרים המוחלטים, הרי זה עדיין בבחינת טיפות-טל, לעומת המטר המיוחל. 300 אלף תיירים בשנה האחרונה - לעומת 117 מיליון בעולם, לעומת כמה וכמה מיליונים בארץ כמו איטליה!
* אלוף-משנה להט היה מנהל ״אל-על״ ובן-בריתו של שר התחבורה משה כרמל בהתנגדותו להנהגת טיסות שכר.