״שלח קומנדו לכנסת!״
״גרגיר אחד של מלח משנה את טעם התבשיל כולו!״
דרושה אלטרנטיבה לאופוזיציה!"
״אנחנו לא נשתנה!״
״אנחנו לא נצטרף למועדון, ולא נהיה עוד סיעה שתשתתף בחלוקת הכיבודים והשלל!״
״אנחנו מתחייבים בפניך: נבחרינו לא יהיו רק נוכחים בכל הישיבות, אלא יפעלו לשינוי התקנון כדי לשים קץ להעדרות!״
סיסמות אלה פורסמו, במודעות זעירות, באוקטובר 1965. היו אלה סיסמות-הבחירות של רשימת העולם הזה - כוח חדש.
עברו ארבע שנים - וספר זה יעזור לך לשפוט בעצמך אם קיימנו את אשר הבטחנו, אם לאו.
יתכן שאנחנו הרשימה היחידה שיש ביכולתה להזכיר את סיסמותיה מלפני הבחירות האחרונות - מבלי להתבייש.
* * *
נשאלת השאלה: האם זה הועיל ו במה שינתה סיעת-היחיד שלנו את פני הדברים ו
על כן אין תשובה פשוטה, באשר אין מודד אובייקטיבי להשפעה.
אני סבור כי השפעתנו החשובה ביותר היתה בתחום המנע.
בשנתיים שעברו מאז המלחמה, היינו הכוח העיקרי בכנסת שהטיף נגד סיפוח שטחים, נגד קביעת ״עובדות מוגמרות״ שתמנענה את השלום, ותחסלנה כל אפשרות ליוזמות-שלום.
דאגנו לכך שבכל ויכוח בכנסת הושמע קול השלום בצד קול המלחמה, קול ההגיון בצד קול הרגשנות הלאומנית המפוברקת.
יצרנו לפחות איזון - אף כי כוח הסיפוחיסטים בכנסת עלה לאין שיעור על כוחנו.
לולא נשמע קולנו - איזה מצב היה נוצר? האם לא היה נוצר הרושם כי הכנסת כולה מורכבת מאנשי הסיפוח ומגרוריהם? האם לא היתה מתחילה מפולת לאומנית, שהיתה מסתיימת במתחרומג פרועה על כתר הסיפוח הקיצוני ביותר ן
אם לא אירעה מפולת כזאת, אם נעצר הסיפוחיזם, או התקדם רק עקב בצד אגודל - הרי לפחות חלק מן הזכות יש לזקוף על חשבון ״גרגיר המלח״.