לשמש כמעוז התרבות נגד הברבריות." למלים אלה, שאולי נכתבו ללא מחשבה מעמיקה, נודעת חשיבות מרובה. ברור שהרצל כמעט שלא חשב בשעתו על ארץ ישראל כיישות ממשית. יש לשער שידע מעט מאוד עליה, על תושביה ועל חשיבותה הגיאופוליטית. הביטויים שבהם השתמש פשוט שיקפו מבלי משים את רוח הזמן.
בקונגרס הציוני שנערך ב- 1931, הושמע תיאור מעניין של התפתחות חשיבתו של הרצל מפי חיים וייצמן - לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל - בנאום שנשא נגד הדרישות לקבוע את "המטרה הסופית" של הציונות כהקמת מדינה יהודית. "מכל הצהרותיו של הרצל," אמר וייצמן, "רעיון המדינה היהודית מופיע רק בספר מדינת היהודים. כשכתב את הספר, לא היה הרצל בטוח כלל שארץ ישראל תהיה הארץ שבה תוגשם כנראה תוכניתו."
נהפוך הוא, טען וייצמן, "הרצל ראה את תוכנית ארץ ישראל כרעיון בעלמא, כשאיפה חסודה שאינה ראויה לשיקול רציני. אין שום ודאות שחזון המדינה היהודית שלו מתייחס לארץ ישראל. מסגנון הספר משתמע כי בשעת הכתיבה חשב הרצל על ארץ אחרת [ארגנטינה], ושהוא הוסיף את הקטע על ארץ ישראל מאוחר יותר, רק כדי לרצות את חבריו הציונים."
הקונגרס הציוני הראשון, שהתכנס בבאזל שבשוויץ ב-1897, קבע סופית את מקומה של המדינה היהודית בארץ ישראל. אך מכל הפעילים היהודים שבאו למאורע החגיגי, רק קומץ ביקרו אי-פעם בארץ ישראל, רק למתי-מספר היה צל של מושג כיצד היא נראית. ארץ ישראל שהכירו היתה ארץ התנ"ך, התמונה שהצטיירה לעיני רוחם היתה זו של ארץ זבת חלב ודבש, המשתקפת מדפי ספר הספרים. הארצות שהכירו נמצאו באירופה, והמצב המוכר להם היה זה שממנו ביקשו להימלט. בעיניהם, ארץ ישראל היתה ארץ ריקה. אם היו בה תושבים בכלל, היו אלה אי-אנשים לפי מושגי אירופה של שלהי המאה שעברה - אסייתים, ברברים, אנשים שאין לתת עליהם את הדעת.
לא עלה כלל על דעתם של האנשים הטובים שהתכנסו בבאזל כי בעודם מקימים את התנועה שנועדה לשנות את גורל עמם, הלכה ונתהוותה תנועה אחרת, שונה לגמרי, באותה ארץ עצמה שעליה חשבו הם. בסוף המאה, בכל העולם הערבי - בארץ ישראל ובסביבותיה - ניצתה רוח חדשה של לאומיות בנפשותיהם של אינטלקטואלים צעירים, קצינים ערביים בצבא הטורקי, משוררים וסוחרים. המטרה, שהיתה בתחילה מעורפלת וחסרת הדגשים, הלכה והתגבשה במרוצת השנים לכלל רעיון ברור עד מאוד: התחדשות האומה הערבית, אוטונומיה, חירות, עצמאות. ארץ ישראל היתה אז מחוז נידח של האימפריה הטורקית, חלק מסוריה, שהיתה חלק מהעולם