אני מאמין שאכזבה זו היתה מפלה קשה לחמאמי ולממונים עליו באש"ף. ערפאת הירשה לו לפרסם הצהרה כדי לראות מה יהיו תוצאותיה. אילו היתה איזו תגובה חיובית מצד ישראל הרשמית, אפילו תגובה זהירה או חשאית, היה חמאמי הופך בן-לילה לדמות מרכזית בהנהגת אש"ף, ואז היה ערפאת יכול לתמוך בגלוי מדיעותיו ולאמץ אותן. ממשלת ישראל מנעה זאת בכך ששמרה על שתיקה קפואה - בכוונה תחילה, כפי שעוד נראה.
אי-תגובתו של המימסד הישראלי הטילה צל על פגישותי הבאות עם חמאמי. שנינו ידענו שמלאכתנו תהיה הרבה יותר קשה מכפי שחששנו שנינו, כנראה.