גם לא האמין שהמלך חוסיין ישרוד לאורך ימים. "אנחנו צריכים אותו כדי שיחתום על הסכם שלום איתנו. הוא יהיה השליט הערבי הראשון שיעשה זאת. מה שיקרה לו אחר-כך איננו חשוב."
"הרשה לי לנתח את דבריך," עניתי. "בוא נניח, כהשערה, שהמלך חוסיין אכן יחתום על הסכם שלום אתך, ושאתה תחזיר לו את רוב הגדה המערבית. כמובן, אינני מאמין בזה אף לרגע. המלך חוסיין איננו יכול בשום אופן לוותר על מזרח ירושלים או על שעל אחד מהגדה המערבית, משום שהוא חשוף גם כך להאשמות שהוא בובה בידי הציונים האימפריאליסטים. ערפאת יכול להרשות לעצמו להיות הרבה יותר גמיש מחוסיין. אבל נניח שחוסיין יכול לחתום על הסכם כזה. מה יקרה אז?
"אתה בעצמך אמרת שהוא יפול בוודאי, במוקדם או במאוחר. נאמר שהוא מודח תוך חמש שנים. המשטר החדש יהיה בוודאי כוח פלסטיני רדיקלי, משום שהפלסטינים מהווים שלושה רבעים מאוכלוסיית הממלכה. המשטר החדש יוקיע את המלך כסוכן ציוני ויבטל את ההסכם כמעשה בגידה שלו.
"למעשה, אם כן, תהיה לך כעבור חמש שנים מדינה פלסטינית בתור שכנה, אבל זו לא תהיה המדינה הפלסטינית שאני מציע. היא תשתרע מסביבות נתניה עד סביבות בגדד. יהיו לה גבולות משותפים עם סוריה, עירק וערב הסעודית, והיא תוכל לשמש כשטח היערכות לארבעה צבאות ערביים. הנהגתה לא תהיה מחויבת בשום פנים לשלום עם ישראל. נהפוך הוא, היא תהיה מחויבת לסיסמאות של אי-הכרה ומלחמה. איפה ההגיון כאן?"
חשבתי שזה טיעון מוצלח למדי, שאין עליו תשובה משכנעת. אפילו המוח האנאליטי המפורסם של רבין לא מצא תשובה כזאת. אבל הדבר לא ערער את אמונתו. רק פעם אחת, במהלך הוויכוח הממושך והידידותי, הרגשתי כי אני מבקיע את שריונו. זה קרה כשאמרתי: "האמריקאים הם ריאליסטים, הם עשויים לנסות שוב להרוס את אש"ף, אולי בכך שיארגנו עוד ספטמבר השחור בלבנון. אבל במוקדם או במאוחר הם יבינו שעליהם לשאת ולתת עם אש"ף, ולו רק כדי למנוע התערערות כללית של היציבות במזרח התיכון. הם יציעו לאש"ף מדינה פלסטינית, בצורה זו או אחרת, כפרס על עזיבת המחנה הסובייטי והצטרפות למחנה האמריקני. אחרי שיחותי עם חמאמי, אני משוכנע לגמרי שהנהגת אש"ף תקפוץ על הזדמנות כזאת. הם אינם קומוניסטים. כפי שאמרת לעתים קרובות, אתה מאמין שהאינטרס הישראלי זהה לאינטרס האמריקני במזרח התיכון. אם האמריקאים יכירו באש"ף ויעשו אתו איזו עיסקה, אתה תצטרך ללכת בעקבותיהם. אז למה לחכות? למה לא לקחת את היוזמה ולקבל מאש"ף