בסדר.
יש משהו אחרי התקיפות האלה [תקיפות מטוסי חיל האוויר הישראלי על מחנות פליטים פלסטיניים בלבנון] ?
לא.
הן היו קשות מאוד, אתה יודע.
כן, אני יכול לתאר לעצמי. ויש על זה ויכוח גדול גם בישראל.
למעלה ממאה אנשים נהרגו.
אני יודע. אתה יודע שיש על זה ויכוח גדול גם בתוך ישראל. אנחנו נפרסם הצהרה נגד זה מחר, אני חושב.
אתה עומד לכתוב על זה?
כן, בהחלט. [אכן כתבתי מאמר בעניין זה בגליון העולם הזה שהופיע כעבור שלושה ימים, וציטטתי בו מקורות אמריקניים שהעלו את ההשערה כי תקיפות מחנות הפליטים, שנקראו בפי ממשלת ישראל "בסיסי מחבלים," נועדו למנוע בעד יאסר ערפאת מלהשמיע הצהרות מתונות נוספות במגמה להקל על הזמנת אש"ף לוועידת ז׳נבה המחודשת.] ראית את המאמר שכתבתי עליך?
כן, בהחלט!
מצא חן בעיניך?
(צחוק) הוא היה בסדר, תודה רבה, אבל הבית לא היה שלי. [שבועיים לפני-כן פרסמתי את הביוגרפיה המלאה הראשונה של חמאמי. בין האיורים, הודפס תצלום של בניין ששיערתי כי הוא ביתה של משפחת חמאמי ביפו.]
לא הבית שלך?
לא.
באמת?
כן.
אמרו לי שזה היה הבית שהשתייך למשפחה הזאת.
לא. זה בג׳בליה?
בג׳בליה, כן.
לא, זה לא הבית.
אוי לי!
כנראה זה הבית של דודי.
זה במה שנקרא [לפני 1948] שדרות המלך ג׳ורג׳, ליד בת ים, שנקראה אז בית וגן.
עוד לא מצאת את המקום הזה, מה?
חשבתי שזה המקום. אם אתה אומר שלא, אני אנסה שוב.
בכל אופן, זה לא המקום. אתה יודע מה שם אבי?
עאדל.
כן.