מה שקורה כאן [בישראל] זה שאנחנו עומדים, בעוד שבוע או עשרה ימים, לפרסם את ההצהרה שלנו, עם בערך עשר חתימות נכבדות ביותר.
[זה היה מינשר המועצה, שהיה מוכן לפרסום באותם ימים.] אבל קיבלנו גם כמה סירובים מצד אנשים שאומרים שהם מסכימים בהחלט, אבל הם רוצים לראות איזה סימן מהצד השני שיש נכונות לדו-שיח או משהו כזה עם הארגון הזה.
קראת את הידיעה בעיתונות, בעיתון הזה, על מר X?
על מי?
על מר X, זה שאתה בקשר איתו.
לא. איפה? איזו ידיעה?
זאת היתה רק ידיעה קצרה. זה היה ב... איך קוראים לו, עיתון הערב ההוא.
אתה מתכוון בישראל? כן, ראיתי אותה.
טוב, אנחנו לא צריכים דברים כאלה בימים אלה, נכון?
זה תלוי. היא לא מצאה חן בעיניך?
טוב, עוד מוקדם לומר.
מה שאנחנו צריכים כאן בישראל, אם אתה רוצה להשיג התקדמות אמיתית בדעת הקהל, אנחנו צריכים להראות שמתנהל איזה דו-שיח. אחרת אף אחד לא יאמין לנו.
כן, אני מבין את זה. אבל אל תלחץ יותר מדי חזק!
בסדר, בסדר. חשבתי שזה מתאים פחות או יותר למה שאתה חושב,
אבל אם אתה לא חושב ככה...
לא, לא, לא, אל תלחץ חזק מדי!