תפקידנו כאן הוא ליישב את הדרישות השונות העומדות בפנינו. אנחנו זקוקים לאמינות על מנת שנוכל להשפיע על דעת הקהל הישראלית. עלינו להראות שאנחנו מקובלים על אש"ף כנציגים של ממש, ושאש"ף מוכן לשלום. רק אתם יכולים לומר לנו מה נחוץ לכם." אני זוכר היטב את המשפטים האלה, משום שהייתי עתיד להשמיעם פעמים רבות.
אחר-כך נעשה הוויכוח נינוח יותר. שוחחנו על נושאים רבים. כיצד להשפיע על דעת הקהל הישראלית. כיצד לעזור לידידינו באש"ף לשכנע את בני עמם שהשלום עם ישראל אפשרי ורצוי. כיצד לרכוש ידידים לרעיון השלום הישראלי-פלסטיני באירופה ובארצות הברית. האם וכיצד להקים גופים כלשהם על קרקע נייטרלית שיסייעו לחילופי מידע סדירים, ויספקו הזדמנויות לדו-שיח פומבי.
הבטחתי לנסות לגייס את עזרתו של ברונו קרייסקי, הקנצלר של אוסטריה, מאחר שהייתי מיודד עמו. הוזכרו שמותיהם של מנדס-פראנס וד"ר נחום גולדמן. אבל בשעתו, הנושא שהעסיק ביותר את סרטאווי היה בניית גשר בין אש"ף לארצות הברית. הוא היה משוכנע שהדבר חיוני לקידום השלום. כפי שנתברר לנו מאוחר יותר, זה היה אחד מסלעי המחלוקת בין סרטאווי לבין מנהיגי אש"ף כמו פארוק קדומי, שהיתה להם זיקה חזקה יותר כלפי ברית המועצות וסוריה.
נראה כי סרטאווי וג׳ירייס הוסמכו על-ידי הנהגת פת"ח לצאת לארצות הברית ולהקים שם משרד אש"ף שיפעל למען המטרה הפלסטינית. אנו חשבנו שהעיתוי אומלל, משום שארצות הברית עמדה לפני בחירות, ואין שעה גרועה מזו לשתדלנות ערבית כלשהי. השדולה היהודית, רבת עוצמה בכל עת, זוכה ביתר עוצמה לפני בחירות. מטעמים שלא הצלחתי להבינם מעולם, לא קיבל סרטאווי את עצתנו ויצא לארצות הברית - צעד שגוי מאין כמוהו.
☆ ☆ ☆
חשובות אולי יותר מהדיונים הרציניים שהתנהלו משך שעות רבות, היו הנימות האישיות. למדנו במהירות רבה להכיר ולחבב איש את רעהו.
היה דמיון מסוים בין כולנו, למרות הבדלי האישיות העצומים. אף אחד מאיתנו לא היה איש-רוח אוטופיסטי תלוש, פציפיסט מלידה או "יפה-נפש". כולנו היינו לוחמים. פלד, פעיל ואני היינו כולנו חברים בתנועות המחתרת ואחר-כך חיילים בצה"ל. פלד ופעיל היו אנשי-צבא מקצועיים זמן רב, ארנון היה איש המחתרת בהולנד בעת הכיבוש הגרמני ואחר-כך