בעינינו, עיצאם אל-סרטאווי הופיע משום-מקום, מוכן ומזומן, דאוס אקס מאכינה, כביכול. הוא הגיח מלוא קומתו ממצחו של זאוס, או של אללה.
רק בהדרגה, במהלך פגישות רבות, הצטיירה התמונה המלאה. בדומה לחמאמי, גם הוא התפתח שלב אחר שלב, לאט ובהדרגה, עבר את כל השלבים מ"מחבל" בתחילת הדרך לאביר השלום בסופה. אבל מכיוון שהיה שונה מחמאמי כמעט בכל המובנים, היתה דרכו שונה.
כמובן, במרוצת דו-שיח שנמשך שבע שנים, התגבשו רעיונותיו והתחדדו. ראינו את שיעור קומתו צומח ואת הפילוסופיה שלו מעמיקה. אבל כשפגשנו אותו לראשונה, הוא כבר היה מחויב לדרך שממנה לא סטה. ככל שהירבה לספר לנו על שלביו המוקדמים, כך גברו הערכתנו כלפיו והאמון שנתנו בו. אולי היינו בוטחים פחות ביכולתו להשפיע על מהלך המאורעות אילו הוא היה איש-שלום למן ההתחלה. אבל למעשה הוא היה לוחם אמיתי, מנהיג פדאין, ומשום כך היה הרבה יותר אמין. לימים, כשנשאלנו איך יכולנו לשבת עם אדם שידיו עקובות מדם, השבנו שאם "מחבל" אמיתי יכול להגיע למסקנה שהשלום הוא הפתרון היחיד, הרי זו הוכחה לצידקת דרכנו.
עיצאם סרטאווי לא נעשה מעולם ציוני, או חסיד אומות העולם. הוא היה פטריוט פלסטיני, לוחם למען עמו שהגיע למסקנה כי רק באמצעות השלום יוכלו הפלסטינים להגשים את זכויותיהם הלאומיות היסודיות.
בתור שכזה כיבדנו אותו, ולמדנו לחבבו, ובסופו של דבר - לאהוב אותו.
☆ ☆ ☆
מסעו הארוך של עיצאם סרטאווי התחיל בעכו היפה השוכנת לשפת הים התיכון, אחת הערים העתיקות בארץ. עכו(עכא בערבית) כבר היתה עיר