וקיבלתי מברק תודה בתשובה. הנה כי כן, הרעיון שעליו מסר חמאמי את חייו נבגד למחרת מותו.
בהספד שנשא על חמאמי, מסמך יוצא דופן, העלה עיצאם סרטאווי את זכר חברו במלים שהיו יכולות להיאמר עליו עצמו, כעבור זמן:
סעיד חמאמי נאלץ לבסוף לשלם בחייו על חזונו, על אומץ ליבו ועל אהבתו חסרת המצרים לעמו. סעיד חמאמי אהב את כל הפלסטינים, לרבות אלה שאולי הרגו אותו. אבל מעל הכל, גילה את החמלה והמסירות הרבות ביותר כלפי הפלסטינים בשטחים הכבושים. ברצוני להשמיע מעל בימה זו את הדברים הבאים באוזני בני עמנו הנתונים לשלטון כיבוש, החשים יותר מכל את אבדנו של סעיד: סעיד מת למען פלסטין, אבל מעל הכל, הוא מת למענכם, ואנו נמשיך לחרוד לגורלכם כמוהו. ויום אחד, יכבדו הדורות הבאים אחרינו את זכרו של סעיד כאיש שאהב את עמו ואת ארצו בכנות לוהטת, שאין לה צורך במליצות.