שנקראה בישראל הפלישה לדרום לבנון במרס 1978, חצו ארבעה חיילים ישראלים את הקווים בשוגג. שלושה נהרגו לאלתר, הרביעי נלקח בשבי. נעשו מאמצים גדולים לשחררו.

לפני צאתי לפאריס הפעם, שלח אלי עזר וייצמן, שר הבטחון, שליח ששאל אם אהיה מוכן לנצל את קשרי לצורך זה. חברי, העורך-דין אמנון זכרוני, ואני ניסינו מספר דרכים. שוחחתי על כך גם עם סרטאווי. הלא יהיה זה רעיון נפלא אם אש"ף ימסור את השבוי לנו, כמחווה של רצון טוב? ודאי שהדבר יגביר את יוקרתה של תנועת השלום הישראלית. (כעבור שש שנים עשה כך נשיא סוריה חאפז אל-אסד, כשמסר טייס אמריקני שבוי לג׳סי ג׳קסון. במלחמת וייטנאם הצליחו פעילי שלום אמריקניים שביקרו בהאנוי, בירת האויב, להשיג את שחרורם של שבויים אמריקניים, והדבר חיזק פלאים את מעמדם בציבור.)

היה עלי ועל סרטאווי לעבור מרחק רב בטרם נוכל לשכנע את הנהגת אש"ף שתנועת השלום הישראלית יכולה למלא את התפקיד שמילאה התנועה האמריקנית במלחמת וייטנאם. אחד הביטויים שהיו שגורים בפי, כל אימת שנפגשתי לראשונה עם מנהיג פלסטיני, היה זה: "במלחמת העצמאות של אלג׳יריה ניצחה דעת הקהל הצרפתית. במלחמת וייטנאם ניצחה דעת הקהל האמריקנית. במאבקם של הפלסטינים לעצמאות תנצח דעת הקהל הישראלית." פעם, אחרי שהשמעתי את הדברים הללו בנאום בוועידה בינלאומית, העיר באוזני שומע פלסטיני כי אין זו אלא דוגמה אופיינית לשחצנות הישראלית. ככלות הכל, את המאבק העיקרי מנהלים הפלסטינים, כפי שניהלו אותו האלג׳ירים והווייטנאמים. מאז ואילך הקפדתי לומר שכמובן, המאבק הפלסטיני הוא הגורם העיקרי.

בפגישתנו הבאה, סיפר לי עיצאם כי שוחח עם ערפאת על השבוי. המסר העיקרי היה זה: אין להיחפז. השבוי זוכה ליחס מעולה. אם שומריו הפלסטינים מקבלים תפוח אחד, הוא מקבל שניים. אם הם מקבלים אומצה אחת, הוא מקבל אומצה וחצי. הוא מהווה מוקד לעניין ולסקרנות, ונוהגים בו כגיבור. גופותיהם של שלושת חבריו נשמרות במקרר.

לימים התגלה שהיתה זו האמת. השבוי אכן זכה ליחס יוצא מן הכלל, כפי שזכו לו לאחר מכן השבויים במלחמת 1982. כמובן, הענקת יחס טוב לשבויים משרתת את מטרות הפלסטינים, המבקשים לזכות בכבוד הראוי לצבא סדיר. אבל אני סבור שאין זה כל הסיפור. הפלסטינים רואים את עצמם נעלים על הסורים והמצרים, שהתעללו פעמים רבות בשבויים ישראלים. רגשותיהם המעורבים כלפי ישראל מעניקים להם, בנוסף לזאת, תחושה של סקרנות עזה כלפי כל ישראלי הנופל לידיהם.

בסופו של דבר הוחלף השבוי בכשמונים "מחבלים" שהורשעו בדין

208