היו חנויות שהציגו מבחר מדהים של תמרים ואגוזים, ומספר אטליזים ציוריים ביותר שהפגינו חלקי-פנים שונים של בעלי-חיים. מתי רצה להצטלם לפני אחד מהם. עיצאם התלוצץ: "כנראה יש משהו משותף בין אנשי צבא וקצבים."
בסופו של דבר קנינו כולנו שמלות ססגוניות לנשותינו, אחרי שהקדשנו שעה ארוכה לבחירת הבגדים המתאימים. לעצמי קניתי גלימה מרוקנית שחורה יפהפיה עם ברדס, כזו שראיתי על גופו של איש הבטחון שקיבל את פנינו בשדה התעופה. כשהעזתי ללבוש אותה, כעבור שנים, בנשף מסיכות בישראל, חשבו שהתחפשתי לנזיר.
כל הזמן השתאיתי לשוני בין המרוקאים לבין בני ארצם בישראל. הם נראו כה שונים.
כשיצאנו מהשוק, בדרך למונית, חציתי את דרכה של צעירה יפה מאוד. מכיוון שהייתי מאושר, חייכתי אליה. היא היססה לרגע, ואז החזירה לי חיוך קורן שהאיר את פניה.
☆ ☆ ☆
את הערב בילינו במסעדת באב אם-סמא (שער השמים) בקומה השמינית של ההילטון. היה זה ערב של אושר מוחלט, אחד מן הזמנים הנחקקים בזכרון לימים רבים.
באווירה המרוקנית הרגועה, ניסינו לבחור בין קוסקוס טפאיה (קוסקוס עם בצל וצימוקים יבשים) לבין צ׳ריה מדפונה (אטריות דקות מאורות עם סוכר וקינמון), בין בסטילה (פשטידת יונים פריכה נוסח פז) לבין חוט פזי (דג שלם שרוי ברוטב שרמולה עם פלפלים ועגבניות ממולאים). שוחחנו על תוכניות לעתיד. הכל נראה אפשרי. אחד הרעיונות: להציע את סרטאווי ומתי פלד במשותף לפרס נובל לשלום. כחבר הכנסת, היתה לי הזכות לעשות זאת, אבל אולי - חשבנו - מוטב להעלות את הרעיון תחילה בפני וילי ברנדט וברונו קרייסקי.
סרטאווי חשב שהם חייבים לו מחווה כזו, אחרי מה שנחשב בעיניו כבגידה. הוא הופיע בכנס האחרון של האינטרנציונל הסוציאליסטי שהתקיים במדריד בנובמבר 1980, אבל רק כמשקיף במעמד פרטי. ברנדט, שהבטיח לו הרבה יותר מזה, מעל בהבטחתו - להפצרתו של שמעון פרס - להכיר בו כנציג אש"ף, וכך שלל ממנו הישג חשוב ביותר. הוא הגיב בפרסום מאמר בכתב-עת היוצא לאור בביירות באנגלית Monday Morning, ובו גינוי חריף למצעה של מפלגת העבודה הישראלית, שבו טען