כוחות דמוקרטיים ומתקדמים בישראל וכן מחוצה לה. אנו נמשיך לעשות זאת. מי שרוצה להמשיך ולנהל את הדו-שיח, שיבוא גם הוא.
"עלי מוטלת החובה לנהל את הדו-שיח הזה, כיושב-ראש הנהלת אש"ף, משום שנבחרתי לתפקידי לאור המצע הזה."
האם הדו-שיח גורם לקרע בקרב הפוליטיקאים בישראל?
"מטרת הדו-שיח איננה, ולא היתה מעולם, לגרום לקרע בין פוליטיקאים. המטרה היא להניח יסודות פוליטיים חדשים במזרח התיכון."
היתה זו חזרה כמעט מילולית על קטע מראיונו של סרטאווי שהתפרסם ארבעה ימים לפני-כן בעיתון הביירותי Monday Morning, שבו הוא אמר: "יש כוחות שלום בישראל, ביניהם מפלגת של"י, תנועת שלום עכשיו, קבוצת New Outlook ואחרים." כל הקבוצות הללו היו ציוניות.
ידידי אריק רולד, המומחה רב-ההשפעה לעניינים ערביים ועורך המדור המזרח-תיכוני בלה מונד, סיפר לי כי יצא לערב הסעודית כדי לכסות את הוועידה האיסלמית שנערכה בטאיף בינואר 1981 - היא הוועידה שעליה דיברנו עם המלך חסן, ששימש כיושב-ראש שלה. ערב אחד בג׳דה, מכיוון שלא היה לו שום דבר טוב יותר לעשותו, הפעיל את הטלוויזיה בחדרו במלון וראה את פניו של יאסר ערפאת, שהגיע גם הוא לערב הסעודית והעניק ראיון בשידור חי לתחנת טלוויזיה מקומית. בתשובה לשאלה על הישגי אש"ף, אמר ערפאת למאזיניו הסעודים כי אחד ההישגים החשובים ביותר של ארגונו הוא הדו-שיח עם כוחות השלום הישראליים, התומכים בעקרון ההגדרה העצמית הפלסטינית. בעיני נודעה לדברים אלה חשיבות ראשונה במעלה, משום שאיש לא יכול להאשים את ערפאת, במקרה זה, כי הוא מנסה לשאת חן מלפני דעת הקהל המערבית. היה זה שידור מקומי שנועד לקהל מקומי ותו לא.
☆ ☆ ☆
הייתי קרוב לתום השנה השנייה לכהונתי בכנסת התשיעית, וגמרתי אומר להתפטר כדי לפנות את מקומי לחבר ערבי שהיה הבא אחרי ברשימה. במשך שנתיים דיברתי בהתמדה על הבעיה הפלסטינית, הזהרתי מפני סכנותיה של מלחמה נוספת והצבעתי על האיתותים המגיעים מאש"ף. בסך הכל, בעשר שנות חברותי בכנסת, נשאתי בוודאי אלף נאומים, ודיברתי כמעט בכל ישיבה של הכנסת.
ב-2 בפברואר 1981, העליתי הצעה לסדר היום כדי להפנות את תשומת ליבה של הכנסת להתפתחויות האחרונות באש"ף. ברצוני לצטט כאן