זמן רב מזה להכתיב אותו בעברית. ברצוני לומר לך שבמשך השנתיים האחרונות קראתי את העולם הזה בעניין רב, וכי אני מעריץ ומוקיר שוב ושוב את אומץ לבך ואת כשרונך העיתונאי.
המניע למכתב זה הוא מאמרך "האם אמריקה רוצה בשלום?" שקראתיו אתמול [בתרגומו העברי שהתפרסם בעולם הזה], כידוע לך, היו לי במשך שנים רבות - עד לממשל רייגן - יחסים קרובים למדי עם אישים בוושינגטון, במיוחד עם קיסינג׳ר, בז׳ז׳ינסקי, ואנס, ולפני-כן עם דין ראסק, שלא להזכיר מספר פקידים בכירים, ומשום כך היה בידי מידע טוב למדי,
עד עתה. יפה עשית שהצבת סימן שאלה אחרי כותרת המאמר, אבל טוב יותר שאתה מביע בפומבי את ספקותיך באשר לרצונם של האמריקאים בשלום. גם אני מציג לעצמי את השאלה הזאת לאחרונה, גם אם אין לזלזל במידת העדרותה של תבונה מדינית אצל האמריקאים האחראים למדיניות החוץ.
יכולתי לכתוב ספר שלם ולצטט בו את הסימנים לרצונם של האמריקאים בשלום, ויכולתי גם לצטט דוגמאות אחרות המראות כי אמריקה אינה רוצה בשלום. אך אזכיר רק אחת, שנעשתה אקטואלית עתה
- משום שהיא מתקשרת למאמרך על סרטאווי - דרך אגב, נפגשתי אתו שלשום ואני מנסה לעזור לו בדרכים שונות - בזמנו ביקשתי מואנס, שעמו אני שרוי ביחסי ידידות אישית, להעניק לסרטאווי אשרת כניסה כדי שיוכל להשתתף בכינוס New Outlook בוושינגטון [באוקטובר 1977], ואנס, איש הגון וישר מאוד, ודרך אגב הרבה יותר מוכשר וחכם מבז׳ז׳ינסקי, מסר לי כי ניסה לשכנע את משרד המשפטים לבטל את הצו האוסר על כניסתו, וכי דרוש זמן להשיג זאת. אינני חושב שזה היה סתם תירוץ.
מן הצד השני, מלבד האינטרס של קרטר בקמפ דייויד, אני יכול להזכיר
- כדוגמה אחת מני רבות - כי הן ואנס והן בז׳ז׳ינסקי דחקו בי במשך כל השנים הללו להיפגש עם ערפאת בגלוי, משום שהדבר יקל עליהם לעשות זאת.
אבל ישנם דברים רבים התומכים בשאלתך, וקשה לגבש דעה ברורה ומובהקת לגביה. יותר מכל דבר אחר, יש באמריקה חשש ששלום מלא לא יהיה אפשרי בלי רק"ח, ובגלל חששם הכפייתי האנטי-קומוניסטי, במיוחד תחת בגין, הם מעדיפים את המשך המצב הנוכחי על-פני הסכם שיתאפשר רק בהשתתפות אמריקנית-רוסית ובערובות משותפות. כזכור לך, ואנס וגרומיקו הסכימו ב-1977 לכנס את ועידת ז׳נבה עם ישראל ואש"ף, והיה זה דיין שקרא ליהודי אמריקה להפעיל לחץ על קרטר כדי להניע אותו לבטל את ההסכם. כידוע לי מקשרי האישיים, הדבר הרתיח את הסובייטים.
רציתי להביא את דברי אלה לידיעתך האישית. אין הם מיועדים לפרסום,
אף כי אני מרבה להכריז שאמריקה אשמה יותר מישראל בכך שאין שלום במזרח התיכון. האמנתי בכך במשך עשר השנים האחרונות.