המפלגה הקומוניסטית הישראלית, כדי לקבל את הסכמתו ולשכנע אותו להפעיל את קשריו עם מוסקבה על מנת שזו תשפיע על ידידיה הסורים ועל
אש"ף.
עיצאם ואני חיברנו את המכתב לערפאת במשותף. תחילה שוחחנו עליו באריכות, ואז כתבתי טיוטה שעיצאם עבר עליה ותיקן אותה, ולבסוף הדפסתי את המכתב במכונת כתיבה. המכתב נשא את התאריך 14 במרס 1981 :
אדוני היושב-ראש ערפאת,
אני כותב אליך מתוך תחושת דחיפות עזה.
אני צופה בחשש רב להתפתחויות אפשריות בחודשים הבאים. אין ספק שארצות הברית עושה ככל יכולתה כדי לחסום כל תזוזה לעבר השלום. בישראל לובו היצרים האנטי-פלסטיניים במידה שלא היתה כמוה בעבר. מפלגת העבודה, שתחזור ככל הנראה לשלטון, קוראת במצעה למלחמה פעילה באש"ף. אם לא ייבלמו מגמות אלה, המלחמה בין עמינו עלולה לעבור לשלבים חדשים, חסרי תקדים. לתנועה הפלסטינית נשקפת סכנה גדולה מכל מה שידעה מעולם. הגם שאני בטוח כי היא תתגבר על כך, המחיר עלול להיות כבד, והנזק לסיכויי השלום לא ישוער.
לכן אני קורא לישראלים ולפלסטינים גם-יחד לשקול צעדים שיהיו נועזים ומסוכנים, אך מחוייבי המציאות, משום שהסכנות הכרוכות בישיבה בחיבוק ידיים עלולות להיות גדולות עוד יותר.
לבחירות הקרובות בישראל עשויה להיות חשיבות מכרעת, משום שהן עשויות להגביר את הסכנות הללו או לבלום אותן. אם תזכה מפלגת העבודה בנצחון מכריע, ואילו כוחות השלום יובסו, מצביעים כל הסימנים על תוצאות הרות-אסון.
מאידך גיסא, הבחירות הללו יכולות להיות נקודת מפנה. אם כוחות השלום - ובמיוחד תנועת השלום הציונית - יזכו בנצחון משמעותי, הן עשויות להביא ליצירת אווירה חדשה לגמרי. אם הן יזכו במספר מושבים מספיק לשנות את הרכב הממשלה הבאה, יהיה ביכולתן לשנות את המדיניות הרשמית. חשוב מזה, יהיה ביכולתן לשנות את דעת הקהל באורח העשוי לשכנע את שמעון פרס, האופורטוניסט חסר-העקרונות, לנקוט קו חדש.
אני סבור שיש בכוחנו לחולל שינוי כזה, בפעולה נועזת. ארצות הברית וגורמי-חוץ אחרים יוכלו לחסום את דרך השלום רק כל עוד לא תהיה פעולה מתואמת של כוחות השלום באש"ף ובישראל. מרגע שתחל פעולה ישירה ומתואמת, תופחת יכולתם לחבל ולהכשיל במידה רבה מאוד, אולי עד לאפס.
הפעולה המעשית ביותר בכיוון זה היא ניצול המל"פ ליצירת עובדות