עשית דברים גדולים, קיבלת על עצמך סיכונים גדולים, גילית אומץ רב
במצבים קשים. אני סמוך ובטוח שסגולותיך אלה - המשקפות את רוחו
של העם הפלסטיני - יהפכו צעד מהפכני כזה לאפשרי.
שלום [כך במקור], אורי אבנרי.
כדי לגייס תמיכה לרעיון, כתבתי מכתבים קצרים לאבו ג׳יהאד (חליל אל-וזיר), שעמו לא נפגשתי מעולם, לאחמד סדקי דג׳אני, שעמו נפגשתי ברומא, ולחאלד אל-חסן.
בשובי הביתה, התקשרתי עם מאיר וילנר וביקשתי לשוחח עמו ביחידות. נפגשנו בבית-קפה קטן בתל אביב, ואני סיפרתי לו על הרעיון וביקשתי לשמוע את דעתו.
במשך עשר שנים ישבתי בכנסת ליד וילנר, ויחסינו האישיים היו ידידותיים, אף כי התווכחנו פעמים רבות. הפעם הוא מיאן להתחייב לכאן או לכאן, ולבסוף אמר: "אני אתייעץ עם חברי ואתן לך תשובה." שאלתי את עצמי באילו "חברים" מדובר - חברי המפלגה הקומוניסטית הישראלית, או מישהו אחר.
כעבור ימים אחדים, שעה שנמצאתי בישיבת מערכת, התקשר וילנר. התשובה שלילית. חבריו חושבים שרעיון זה יפעל כבומרנג, יזיק למטרה וכן הלאה.
וזה היה הסוף. אחרי ביקורנו במרוקו, נתקלנו בחומת ברזל אמריקנית. הפעם נתקלנו בגירסה הסובייטית שלה.
☆ ☆ ☆
המושב ה-15 של המועצה הלאומית הפלסטינית התכנס בדמשק באפריל 1981. במקום פריצת-דרך דרמטית, כפי שהציע סרטאווי, קרה בו ההפך הגמור. אבל דרמה היתה גם היתה, וגיבורה היה סרטאווי עצמו.
כל אימת שמתכנסת המל"ם, נודעת חשיבות ראשונה במעלה לבחירת המקום לכינוסה. הבחירה בדמשק ב-1981 העניקה מלכתחילה יתרון מכריע לקיצונים, ששירתו את האינטרס הסורי. מכיוון שהכינוס נערך בתחומיה, יכלה סוריה להפעיל עליה השפעה במלוא עוצמתה.
מבחינתו של כל מנהיג פלסטיני שאינו נושא חן מלפני סוריה, עצם ההשתתפות בכינוס היתה סיכון חמור. השירותים החשאיים של סוריה, הידועים לשימצה בכל רחבי המזרח התיכון, לא סבלו מעולם מנקיפות מצפון בכל הנוגע לחיסול פלסטינים שעמדו למכשול לשאיפותיה של סוריה. משום כך נעדרו מהמושב בדמשק חברים רבים במל"פ. סרטאווי, כדרכו, השתתף.