פרו-סובייטיים ופרו-סוריים באש"ף, שביקשו את נפשו של סרטאווי. אכן, כל מזימותיהם של אותם גורמים היו מיועדות לניתוק כל מגע בין ישראלים ופלסטינים, זולת אלה שמוסקבה מפקחת עליהם. עמדתם של הקומוניסטים שהכשילה את הזמנתנו למל"פ, החלטת המל"ם שאישרה רק מגעים עם אנטי-ציונים, והתקפתו זו של טובי, כל אלה הצטרפו לתמונה אחת.
כהמשך למתקפתו, פרסם סרטאווי ראיון ארוך באל-מג׳אלה, עיתון פרו-סעודי המתפרסם באירופה, ובו קרא ללגיטימציה של המגעים עם תנועת השלום הישראלית. בתגובה ליוזמתו של מלך ערב הסעודית דאז פאהד, שקרא להצהיר ברורות על תוכנית שלום ערבית, אמר סרטאווי שעקרונותיה אינם מספיקים ויש להרחיבם.
☆ ☆ ☆
נפגשתי שוב עם סרטאווי בווינה ב-18 במרס 1982. הוא הסביר לי את המהלכים האחרונים באש"ף, כפי שהצגתים לעיל. היה ברור שהוא בטוח שוב ביכולתו להעלות את הנהגת אש"ף על הפסים הנכונים. הוא ביקר פעמים אחדות בג׳דה ובעמאן, ומצא שם אוזניים קשובות. הוא רצה שהסעודים יממנו במישרין את פעילותו ההולכת ומתרחבת, כדי לאפשר לו להקים ברחבי העולם רשת של קבוצות שלום פלסטיניות. הוא רצה גם שהירדנים יאפשרו לו להופיע בטלוויזיה הירדנית, שרבים צופים בה בישראל ובשטחים הכבושים. לא היה ספק, הוא הלך בגדולות.
תוך כדי שיחתנו צלצל הטלפון, וביירות היתה על הקו. בפעם אחרת, כששוחח אתי בטלפון, היתה ג׳דה על הקו השני. משרדו של סרטאווי הפך לגורם בפוליטיקה הבין-ערבית. אבל היה ברור ששום ממשלה ערבית לא תוכל לתמוך בו במישרין, בלי החלטה מפורשת מצד אש"ף שתאמץ את הקו שלו. לא היה די בהצהרותיו הפזורות של ערפאת בכיוון זה.
☆ ☆ ☆
בווינה התגורר סרטאווי במלון קטן בעיר הפנימית. היה זה כמעט מקום מחבוא. וינה נהפכה למרכז של פעילות טרוריסטית.
זה היה הנושא המרכזי של סידרת המפגשים הנוכחית. במהלכה סר אלינו לסעודת ערב שר הפנים האוסטרי, ארווין לאנק. הוא היה אחד מתומכיו הנמרצים ביותר של קרייסקי, ולימים הפך להיות, בתפקידו כשר החוץ, מעין ממשיך דרכו במדיניותו המזרח תיכונית.
ארוחת הערב היתה אירוע נעים. עוד זמן רב לפני פגישתנו קרא לאנק