כדי לבצע את ההתנקשות בחפזון גדול. מכאן השתמע שהיה להתנקשות תאריך-יעד. מדוע?
באמצע מאי ביקר שרון בוושינגטון ונפגש עם אלכסנדר הייג. כפי שגילה לאחר זמן הייג עצמו, שרון סיפר לו על תוכניתו לפלוש ללבנון בעוד כמה ימים. בזכרונותיו סיפר הייג כי התנגד נמרצות לפעולה זו, אלא אם כן תבוצע בתגובה למעשה שיוכר בעולם כולו כהתגרות קיצונית. מכאן ברור שהוא אמר לשרון להכין התגרות כזאת לפני צאתו להתקפה. כמובן מאליו, התנקשות בחייו של שגריר ישראל מהווה התגרות כנדרש.
תמיד חשד סרטאווי באבו נידאל שהוא מקבל את שכרו מהמוסד. בעיניו, היה ברור ששרון פשוט הורה לאבו נידאל להרוג את שגריר ישראל ב-3 ביוני, בד בבד עם שאר הכנותיו.
לא יכולתי לקבל את התיאוריה הזאת. לא הייתי מוכן, ועדיין אינני מוכן להאמין שאפילו אדם כמו שרון יכול לתת פקודה כזאת, או שהמוסד ימלא פקודה כזאת אילו ניתנה. אבל אם לא הישראלים, מי?
התיאוריה הראשונה שלנו הצביעה על העירקים. הם שביססו את אבו נידאל במעמדו מלכתחילה. באותה שעה היו העירקים שרויים במצוקה נואשת: פלישתם לאירן נכשלה, והאירנים נערכו להתקפה על בגדד. יש מקום לסברה שהעירקים הנואשים ירצו להביא לפריצת מלחמה בלבנון שתיתן להם את התירוץ לפנות לאירנים, כאחיהם לדת, ולעולם הערבי בכלל, בקריאה לשים קץ למלחמת עירק-אירן.
אבל העובדה היא שביוני 1982 שהה אבו נידאל בדמשק ופעל משם.
אין להעלות על הדעת שהוא היה מורה על פעולה שתזיק לסורים. אכן, המצב בסוריה היה כזה שאבו נידאל לא היה יכול לעשות מאומה בלי הוראות מפורשות מרודן סוריה.
אבל האם היה זה סביר? מדוע ירצה חאפז אל-אסד להורות על פעולה שהביאה להתקפה ישראלית על הצבא הסורי בלבנון?
התשובה היתה פשוטה מאוד, אם כי עבר זמן בטרם ראינו אותה. הסורים לא ציפו ששרון יתקיף אותם. הם היו בטוחים שצה"ל ינחית את מלוא עוצמתו על כוחות אש"ף, וכי יאסר ערפאת וארגונו יתמוטטו תוך יום או יומיים. הזעיר-מדינה של אש"ף בדרום לבנון תושמד, ערפאת ייהרג או ייפול לידי הישראלים, והסורים יגשימו את מטרתם הראשית: חיסול אש"ף כגורם פלסטיני עצמאי. כהכנה לקראת האפשרות של התקפה ישראלית, כבר הקים אש"ף בדמשק מנגנון כפול של כל משרדיו. אלה אוישו כמובן על-ידי אנשים שהיו מקובלים על הסורים, והיו מוכנים להיכנס לפעולה בהתרעה של רגע אם יחדלו המשרדים בביירות מפעולה. כך יקום ויהיה אש"ף חדש, כפוף לחלוטין לסורים אך לגיטימי בהחלט. היתה זו תוכנית